החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ג'
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
חושבים שתמונה ותבנית משמעותן אחת בלשון העברית, ואין הדבר כן. כי תבנית היא שם הגזור מן בנה ופירושו המבנה של דבר ותכונתו, דהיינו, תבניתו1, כגון הריבועיוּת והמעגליוּת והמשולשוּת, ותבניות אחרות. הוא אומר: את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו (שמות כ"ה, 9); כתבניתם2 אשר אתה מָראה בהר (שם, שם, 40); תבנית כל צפור (דברים ד', 17); תבנית יד (יחזקאל ח', 3 ושם, י, 8)3; תבנית האולם (דברי הימים א', כ"ח, 11). כל אלה תבנית1. לכן העברית אינה משתמשת בשום פנים בביטויים אלה בתיאורים המתייחסים לאל.
ואִילו תמונה הוא שם מסופק4 הנאמר על שלושה עניינים. שכן הוא נאמר [1] על צורת הדבר המושגת בחושים מחוץ לדעת5, דהיינו, תבניתו ומִתארו, כמו שנאמר: ועשֹיתם פסל תמונת כל (דברים ד', 25); כי לא ראיתם כל תמונה (שם, שם, 15). והוא נאמר [2] על הצורה הדמיונית המצויה בדמיון מהדמות6 לאחר העלמה מן החושים כמו שנאמר: בִּשְׂעִפִּים מחזיונות לילה [בנפֹל תרדמה על אנשים]... יעמֹד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני (איוב ד', 13-16), כלומר, דמיון לנגד עיני בשינה. והוא נאמר [3] על העניין האמיתי המושג בשׂכל. בהתאם למשמעות שלישית זאת נאמר עליו יתעלה תמונה באומרו: ותמונת ה' יביט (במדבר י"ב, 8), אשר משמעותו וביאורו: ואת אמיתת האל ישיג.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב