החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק י'
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
כבר אמרנו1 למעלה שבשעה שאנו מזכירים בספר זה שם מן השמות המשותפים האלה, אין מטרתנו להזכיר כל משמעות שבה משמש שם זה, שהרי ספר זה אין עניינו אוצר הלשון, אלא אנו נזכיר מן המשמעויות האלה אותן הנחוצות לנו למטרתנו ותו לא.
בין אלה ירד ועלה. ירידה ועליה הם שני שמות אשר נקבעו בלשון העברית לנחיתה ולהתרוממות. כאשר גוף נעתק ממקום כלשהו אל מקום נמוך ממנו אומרים: ירד, וכאשר הוא נעתק ממקום כלשהו אל מקום גבוה ממנו אומרים: עלה. אחרי-כן הושאלו שני שמות אלה לרוממות ולגדולה; כך שבשעה שיישפל מעמדו של איש יאמרו: ירד וכאשר מעמדו יגבה ברוממות יאמרו: עלה. אמר יתעלה: הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד [מטה מטה] (דברים כ"ח, 43), ואמר: ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ (שם, שם, 1), ואמר: ויגדל ה' את שלמה למעלה (דברי הימים א', כ"ט, 25) ויודע אתה כמה הרבו2 להשתמש (בביטוי) מעלין בקדש ולא מורידין3.
בדרך זאת משתמשים (בפעלים אלה) גם בשעה שהעיון הופך נחות יותר והאדם מפנה מחשבתו אל דבר שפל מאוד, אומרים: ירד. כמו כן בהפנותו מחשבתו אל דבר רם ונכבד אומרים: עלה.
ומאחר שאנו, קהל בני-האדם, שפלים שבשפלים מבחינת המקום ומבחינת מעמד המציאות ביחס למקיף4, ואִילו הוא יתעלה עליון שבעליונים במציאות לאמיתה, ברוממות ובגדולה, לא עליונות מבחינת מקום, ומכיוון שהוא יתעלה חפץ להעביר ידיעה ממנו ולהשפיע התגלות על מקצתנו - הביע את נחיתת ההתגלות על הנביא או את שרייתה של שכינה במקום כלשהו במלה ירידה, והביע את הסתלקות אותו מצב של נבואה מהאיש או את הסרת השכינה מן המקום במלה עליה. מכאן שכּל ירידה ועליה שאתה מוצא אותן מוסבות על הבורא, מכוונות למשמעות זאת בלבד.
וכן כאשר נוחת פגע על אומה או על חבל ארץ על-פי חפצו הקדום5, ולפני שספרי הנבואה מתארים אותו פגע, מקדימים הם שהאל פקד את מעשׂיהם של הללו ואחר כך הנחית עליהם את העונש - הרי גם עניין זה הוא מכנה בשם ירידה, כי קל-ערך הוא האדם מכדי שייפקדו מעשׂיו וייענש לולא החפץ (האלוהי). זה הובהר בספרי הנבואה ונאמר: מה אנוש כי תִזכרנו ובן אדם כי תִפקדנו (תהלים ח', 5) - פסוק הרומז לעניין זה. לכן כינה דבר זה בשם ירידה, באומרו: הבה נרדה ונבלה שם שפתם (בראשית י"א, 7); וירד ה' לראֹת (שם, שם, 5); ארדה נא ואראה (שם, י"ח, 21). והמשמעות בכולם - נחיתת העונש על בני מטה.
ואִילו המשמעות הראשונה6, כלומר, המשמעות של התגלות וכיבוד, מצויה הרבה: וירדתי ודברתי עמך (במדבר י"א, 17); וירד ה' על הר סיני (שמות י"ט, 20); ירד ה' לעיני כל העם (שם, שם, 11); ויעל מעליו אלהים (בראשית ל"ה, 13); ויעל אלהים מעל אברהם (שם, י"ז, 22).
ואִילו דבריו ומשה עלה אל האלהים (שמות י"ט, 3) הם במשמעות השלישית7, בנוסף8 לכך שהוא גם עלה אל ראש ההר, אשר ירד עליו האור הנברא9 ולא שיש לאל מקום שאליו עולים וממנו יורדים. הוא נעלה עליונות רבה על דמיונות הבורים.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב