החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ט"ו
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
נצב או יצב, אף ששני שורשים אלה שונים, המשמעות, כידוע לך, היא אחת בכל הטיותיהם. שם זה משותף. יש שהוא במשמעות של עמידה זקופה: ותֵּתַצַּב אחֹתו מרחֹק (שמות ב', 4); יתיַצבו מלכי ארץ (תהלים ב', 2); יצאו נִצבים (במדבר ט"ז, 27). יש שהוא במשמעות של קביעות והתמדה: דברך נִצב בשמים (תהלים קי"ט, 89), כלומר, קבוע ומתמיד. כל מה שנאמר משם זה כלפי הבורא הוא במשמעות זאת: והנה ה' נִצב עליו (בראשית כ"ח, 13) - קבוע, מתמיד עליו, כלומר, על הסולם אשר קצהו הראשון בשמים וקצהו האחרון על הארץ, ובו מטפס ועולה כל מי שעולה עד שהוא משיג בהכרח את מי שעליו1, מכיוון שהוא קבוע ומתמיד בראש הסולם, וברור שמה שאני אומר "עליו"2 הוא על דרך המשל הזה שהומשל. ומלאכי אלהים3 (בראשית כ"ח, 12) הם הנביאים, אשר נאמר עליהם בבירור: וישלח מלאך (במדבר כ', 16)4; ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים (שופטים ב', 1)5.
מה מושלם דברו עולים ויורדים: העלִיָה לפני הירידה, כי אחרי העליה וההגעה אל שלב ידוע של הסולם, תבוא הירידה עם הצו שקיבל להנהיג את אנשי הארץ וללמדם. דבר זה מכנים בשם ירידה, כפי שביארנו6. אחזור אפוא אל מטרתנו, שנִצב עליו הוא קבוע ומתמיד וקיים ולא עמידה זקופה של גוף. במשמעות זאת נאמר: ונִצבת על הצור (שמות ל"ג, 21)7.
התברר לך אפוא כי נצב ועמד פירושם אחד בהקשר זה. שהרי אמר: הנני עֹמד לפניך שם על הצור בְּחֹרֵב (שמות י"ז, 6).

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב