החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ט"ז
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
צור הוא שם משותף1. הוא שם ההר: והִכית בצור (שמות י"ז, 6)2. והוא שם אבן קשה כחלמיש3: חרבות צֻרים (יהושע ה', 2). הוא שם מכרה אשר ממנו חוצבים מחצבי מתכות4: הביטו אל צור חֻצַּבְתֶּם (ישעיה נ"א, 1). לאחר מכן הושאל שם זה מן המשמעות האחרונה הזאת לשורש כל דבר וראשיתו. לכן הוא אומר לאחר דברו הביטו אל צור חֻצַּבְתֶּם...: הביטו אל אברהם אביכם [ואל שרה תחוללכם...] (שם, שם, 2), כאילו הסביר כי הצור אשר חֻצבתם ממנו הוא אברהם אביכם, ועל כן לכו בעקבותיו, קבלו עליכם את דתו והידבקו במידותיו, כי טבע המכרה מוכרח להימצא במה שנחצב ממנו. על דרך המשמעות האחרונה נקרא האל צור כי הוא הראשית5 והסיבה הפועלת לכל מה שזולתו, ונאמר: הצור תמים פָעֳלו (דברים ל"ב, 4); צור ילדך תשי (שם, שם, 18); צורם מכרם (שם, שם, 30); ואין צור כאלהינו (שמואל א', ב', 2); צור עולמים (ישעיה כ"ו, 4). ונִצַּבְתָּ על הצור (שמות ל"ג, 21): סְמוך והתמד לחשוב אותו יתעלה לראשית, כי זה הפתח אשר בעדו תגיע אליו, כפי שביארנו6 באשר לדבריו הנה מקום אתי (שם)7.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב