החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק י"ז
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
אל תחשוב כי את חוכמת האלוהות1 בלבד, אלא אף את רוב חוכמת הטבע2 יש למנוע מן ההמון. כבר חזרנו ואמרנו לך: ולא במעשֹה בראשית בשנים3. אין הדבר כך לדעת אנשי ההלכה בלבד, אלא אף לשיטת הפילוסופים. חכמי האומות היו בזמנים קדומים מסתירים את הדיבור על אודות ה"ראשיות"4 ועושים אותו לשון חידות. אפלטון ומי שקדם לו היו מכנים את החומר בשם "הנקבה" ואת הצורה בשם "הזכר"5. אתה יודע שעקרונות6 הנמצאים המתהווים והכלים הם שלושה: החומר, הצורה, וההֶעְדֵּר המיוחד הצמוד אל החומר לעולם7. לולא צמידות ההֶעְדֵּר לחומר לא היה החומר מקבל צורה. מבחינה זאת נעשׂה ההֶעְדֵּר לאחד מן העקרונות. כאשר מושגת הצורה, בטל אותו הֶעְדֵּר, כלומר, הֶעְדֵּר אותה צורה שהושגה ומצטרף לחומר הֶעְדֵּר אחר. וכן הלאה עד עולם, כפי שהתבאר בחוכמת הטבע8.
ואם אלה, אשר ההבהרה אינה מזיקה להם9, נהגו להשתמש בשמות על דרך ההשאלה ונקטו דימויים בהוראה, על אחת כמה וכמה מוטל עלינו, קהל המחזיקים בדת התגלות, לא להגיד במפורש מה שהוא רחוק מהבנת ההמון, או שיגרום להם לדמות את אמיתת הדבר בשונה מן הדבר שאליו אנו מתכוונים10. לכן דע גם את זאת!


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב