החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק י"ח
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
קרב, נגע ונגש. שלושת השמות האלה, דהיינו, קריבה, נגיעה ונגישה, יש שהם מציינים משמעות של התקרבות וקרבה מבחינת המקום ויש שהם מציינים את הידבקות הידיעה בידוע. את זאת מדמים כאילו היתה זאת קרבת גוף אל גוף.
המשמעות הראשונה של קריבה היא הקִרבה במקום: כאשר קרב אל המחנה (שמות ל"ב, 19); ופרעה הקריב (שם, י"ד, 10). משמעותה הראשונה של נגיעה היא התקרבות גוף אל גוף: וַתַּגַּע לרגליו (שם, ד', 25); וַיַּגַּע על פי (ישעיה ו', 6)1. משמעותה הראשונה של נגישה היא שאדם הולך לקראת אדם ונע אליו2: ויגש אליו יהודה (בראשית מ"ד, 18).
המשמעות השנייה של שלושת השמות האלה היא התקשרות ידיעה והתקרבות השׂגה, לא התקרבות מקום. מן הנגיעה במשמעות של התקשרות ידיעה הוא אומר: כי נגע אל השמים משפטה (ירמיה נ"א, 9). ומן הקריבה נאמר: והדבר אשר יקשה מכם תַּקְרִבוּן אלי (דברים א', 17)3. הרי זה כאילו הוא אומר: תודיעוני אותו. (קרב) משמש אפוא להודעת מושׂא של ידיעה. ומן הנגישה נאמר: ויגש אברהם ויאמר (בראשית י"ח, 23), וזאת בשעה שהיה במצב של השראה ותרדמה נבואית, כפי שיוסבר4. יען כי נִגש העם הזה בפיו ובשפתיו כִּבדוני (ישעיה כ"ט, 13).
כל לשון קריבה או נגישה בין האל לאחד הנבראים5 שתמצא אותה באה בספרי הנבואה היא במשמעות האחרונה הזאת, כי האל יתעלה אינו גוף, כפי שיוכח לך הוכחה מופתית בספר זה6. לכן אין הוא יתעלה מתקרב אל דבר ולא קרוב אליו; ושום דבר אינו קרוב או מתקרב אליו, שכן כאשר נעדרת הגופניות, נעדר המקום7 ומתבטלים כל קרבה, התקרבות או ריחוק, הידבקות או היפרדות, נגיעה או סמיכות.
לא נראה לי שאתה תטיל ספק ותהיה נבוך בשל דברו8: קרוב ה' לכל קֹראיו (תהלים קמ"ה, 18); קרבת אלהים יֶחפצון (ישעיה נ"ח, 2); קרבת אלהים לי טוב (תהלים ע"ג, 28), שאלה כולם קרבה של ידיעה, כלומר, השׂגה של ידיעה, לא קרבה של מקום. וכן דבריו: קרֹבים אליו (דברים ד', 7); קרב אתה ושמע (דברים ה', 249); ונִגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו (שמות כ"ד, 2). אלא אם כן תרצה להבין מה שנאמר על משה ונִגש שהוא יקרב אל המקום בהר אשר שרה בו האור, כלומר, כבוד ה', אתה רשאי לעשׂות כן10. אלא שעליך להחזיק בעיקרון שאין הבדל בין שיהיה אדם במרכז הארץ או במרומי הגלגל התשיעי11 - אִילו אפשר היה הדבר - הוא לא יהיה רחוק מן האל פה ולא יהיה קרוב אליו שם, אלא הקרבה אליו יתעלה היא בהשׂגתו, והריחוק ממנו הוא למי שאינו יודע אותו. יש דרגות רבות מאוד של קרבה או ריחוק מבחינה זאת. בפרק מפרקי הספר הזה אבאר כיצד הוא הדירוג בהשׂגה12.
בדבריו: גע בהרים ויעשנו (תהלים קמ"ד, 5) כוונתו לומר, על דרך המשל, "הבא את פקודתך עליהם" כמה שאמר: וגע אל עצמו (איוב ב', 5), דהיינו, "הבא פגע שלך עליו". וכן תבין נגיעה, וכל מה שנגזר ממלה זאת, בכל מקום לפי ההקשר, שכן לפעמים הכוונה להתקרבות גוף אל גוף ולפעמים להידבקות ידיעה והשׂגת דבר-מה. מי שמשיג דבר-מה אשר לא השׂיגו קודם, כאילו מתקרב לדבר שהיה רחוק ממנו. הבן זאת אפוא!

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב