החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק י"ט
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
מלא הוא שם משותף, אשר בעלי-הלשון1 משתמשים בו לגוף השוֹרֶה בגוף אחר וממלא אותו: ותמלא כדה (בראשית כ"ד, 16); מלֹא העֹמר לאחד2, וכמותם רבים. הוא גם משמש במשמעות של גמר זמן-מה קצוב3 וסיומו: וימלאו ימיה (בראשית כ"ה, 24); וימלאו לו ארבעים יום (שם, נ', 3). כן הוא משמש במשמעות שלמוּת המעלה ותכליתה: ומלא ברכת ה' (דברים ל"ג, 23); מִלֵּא אֹתם חָכמת לב (שמות ל"ה, 35); וימלא את החָכמה ואת התבונה ואת הדעת (מלכים א', ז', 14). במשמעות זאת נאמר: מלֹא כל הארץ כבודו (ישעיה ו', 3), ופירושו: כל הארץ מעידה על שלמותו כלומר, מצביעה עליה. וכן דברו: כבוד ה' מָלֵא את המשכן (שמות מ', 34). כל לשון מליאה שאתה מוצא אותה מוסבת על האל היא במשמעות זאת, ולא שיש גוף הממלא מקום. אלא אם אתה רוצה לפרש כבוד ה' כמציין את האור הנברא אשר נקרא כבוד בכל מקום4, והוא אשר מלא את המשכן, אין זה מזיק5.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב