החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק כ'
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
רם הוא שם משותף למשמעות רום המקום ומשמעות רום המעלה, כלומר, הרוממות, הכבוד והיקר. הוא אמר: וַתָּרָם התֵּבה מעל הארץ1. זה לפי המשמעות הראשונה.
ואמר: הרימותי בחור מעם (תהלים פ"ט, 20); יען אשר הרימֹתיך מתוך העפר2; יען אשר הרימֹתיך מתוך העם (מלכים א', י"ד, 7) לפי המשמעות השנייה. וכל ביטוי של הרמה האמור על האל הוא במשמעות השנייה הזאת3: רומה על השמים אלהים (תהלים נ"ז, 6).
כן גם נשֹא הוא במשמעות של רום המקום ובמשמעות של רום המעלה ושל מעלה יתרה4.
וישאו את שברם על חמֹריהם (בראשית מ"ב, 26) הוא במשמעות הראשונה. כמותו רבים במשמעות הנשיאה וההעברה שהיא הרמה מן המקום. ובמשמעות השנייה: ותִנַּשֹא מלכֻתו (במדבר כ"ד, 7); וינטלם וינשֹאם (ישעיה ס"ג, 9); ומדוע תִּתנשֹאו (במדבר ט"ז, 3). כל לשון נשיאה המוסבת על האל יתעלה היא מן המשמעות האחרונה הזאת: הנשֹא שֹפט הארץ (תהלים צ"ד, 2); כה אמר רם ונשֹא (ישעיה נ"ז, 15), מבחינת רום, רוממות ויקר ולא גובה מבחינת המקום.
שמא יקשה עליך שאני אומר "רום, רוממות ויקר" ותאמר: "איך אתה עושה משמעויות רבות ממשמעות אחת?" יתברר לך שבעלי ההשׂגה השלמה אינם מתארים את האל בתארים רבים ושכּל התארים הרבים אשר מציינים גדולה, יקר, יכולת, שלמות, חסד וכיוצא בהם - כולם מציינים למשמעות אחת ומשמעות זאת היא עצמוּתו ולא שום דבר אחר זולת עצמוּתו5. יבואוך פרקים על השמות והתארים6. פרק זה נתכוון רק ללמד שאין משמעותם ומובנם של רם ונשֹא רום המקום אלא רק רום המעלה.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב