החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק כ"א
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
עבר. משמעותו הראשונה היא כמשמעות "עֻבּוּר"1 בערבית, דהיינו, תנועת-העתקה מקומית של גוף. שימושו הראשוני הוא תנועתו של בעל-חיים למרחק מסוים בקו ישר: והוא עבר לפניהם (בראשית ל"ג, 3); עבֹר לפני העם (שמות י"ז, 5). יש רבים כאלה2.
כן הושאל להתפרשׂות קולות באוויר: ויעבירו קול במחנה (שם, ל"ו, 6); [השמועה] אשר אנכי שומע מעבִרים עם ה' (שמואל א', ב', 24).
וכן הושאל לשריית האור והשכינה אשר רואים הנביאים במראה הנבואה3. הוא אמר: והנה תנור עשֹן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה (בראשית ט"ו, 17). דבר זה היה במראה הנבואה, שהרי בראשית הסיפור אמר: ותרדמה נפלה על אברם [והנה אימה חשכה גדֹלה נֹפלת עליו] (שם, שם, 12). על-פי הַשְאָלָה זאת גם נאמר: ועברתי בארץ מצרים (שמות י"ב, 12) וכל כיוצא בזה.
הפעל הושאל גם למי שעשׂה מעשׂה כלשהו והפריז בו ועבר את גבולו, כגון שאמר: וכגבר עברו יין (ירמיה כ"ג, 9).
כן הושאל הפעל למי שפסח ועבר על מטרה כלשהי וכיוון אל מטרה אחרת ויעד אחר: והוא ירה החצי להעבִרו (שמואל א', כ', 36). בהתאם להשאלה זאת מתפרשים, לפי דעתי, דבריו ויעבֹר ה' על פניו (שמות ל"ד, 6), והכינוי4 בפניו נסוב עליו יתעלה; וכן פירשו החכמים כי פניו אלה הם שלו יתעלה5. ואף כי הזכירו זאת אגב הגדות אשר אין מקומן כאן, יש בכך בכל זאת סיוע כלשהו לדעתנו. הכינוי4 בפניו נסוב אפוא על הקב"ה. פירוש הדבר, לפי דעתי ולפי מה שנראה לי, שמשה, עליו השלום, ביקש השׂגה מסוימת. וזה הדבר אשר כינה אותו על דרך המליצה ראיָת פנים באומרו: ופני לא יראו (שם, ל"ג, 23); והובטחה לו השׂגה פחותה מזאת שביקש, והוא אשר כינה אותה על דרך המליצה ראִיָת אחור באומרו וראית את אחֹרי (שם). על משמעות זאת כבר הצבענו במשנה תורה6.
כאן אמר אפוא שהאל יתעלה הסתיר ממנו את ההשׂגה ההיא המכונה על דרך המליצה פנים והעבירו אל משהו אחר7, דהיינו, ידיעת הפעולות המיוחסות לו יתעלה אשר חושבים לגביהן שהן תארים רבים, כפי שנסביר8.
כאשר אני אומר "הסתיר ממנו", כוונתי שהשׂגה זאת מוסתרת ונמנעת מטבעה. כאשר שׂכלו של כל אדם שלם מידבק במה שטבעו להיות מושג, והוא מבקש השׂגה אחרת מעבר לה - השׂגתו תשתבש9 או תאבד10, כפי שיבואר בפרק מפרקי ספר זה11; אלא אם כן תתלווה אליו עזרה אלוהית, כפי שאמר: וְשַׂכֹּתִי כפי עליך עד עָברי (שם, שם, 22).
התרגום, לעומת זאת, נהג כמנהגו בדברים אלה: שכלפי כל דבר שהוא מוצא מיוחס לאל, ודבקו בו הגשמה או ספיחי הגשמה, הוא מניח שנשמט הנסמך12, והוא מסביר את היחס הזה כמוסב על דבר-מה מושמט הנסמך לאל. על הכתוב והנה ה' נִצב עליו (בראשית כ"ח, 13) הוא אומר: יקרא דה' מעתד עלוהי13. על הכתוב יִצֶף ה' ביני ובינֶך (שם, ל"א, 49) הוא אומר: יסך מימרא דה' [ביני ובינך]14. בשיטה זאת ממשיך פירושו (של אונקלוס), עליו השלום, וכך עשׂה לגבי הכתוב ויעבֹר ה' על פניו (שמות ל"ד, 6): ואעבר ה' שכינתיה על אפוהי וקרא15. הדבר אשר עבר, לשיטתו, הוא אפוא נברא בלי ספק. הוא הסביר את הכינוי ב(מלה) פניו16 כנסוב על משה רבנו. פירוש על פניו יהיה "בנוכחותו" כמו שאמר: ותעבֹר המנחה על פניו (בראשית ל"ב, 2117), ואף זה פירוש טוב ויפה18.
מסייעים לפירושו של אונקלוס הגר ז"ל דברי הכתוב והיה בעבֹר כבודי (שמות ל"ג, 22). הרי שהוא אומר מפורשות כי מה שיעבור הוא דבר המיוחס לו יתעלה, ולא עצמוּתו, יתגדל שמו19. על הכבוד הזה אמר: עד עברי (שם); ויעבֹר ה' על פניו (שם, ל"ד, 6).
אם אין מנוס מלהניח נסמך שהושמט כפי שעושה זאת אונקלוס תמיד - לפעמים הוא מפרש אותו ביטוי מושמט יקרא20, לפעמים שכינה ולפעמים מימרא21, בהתאם ל(הקשר של) כל מקום - נפרש אף אנו את הנסמך הנשמט כאן קול כאילו נאמר: ויעבור קול ה' על פניו ויקרא.
כבר ביארנו22 שהלשון העברית משתמשת בדרך השאלה בעברה23 לגבי קול: ויעבירו קול במחנה (שמות ל"ו, 6), ואז יהיה הקול הוא אשר קרא. אל יהא דחוק בעיניך שהקריאה מיוחסת לקול, שהרי בביטויים אלה ממש מדובר על פנייתו יתעלה אל משה. הוא אומר: וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו (במדבר ז', 89). וכשם שייחס את הדבור לקול, כן הוא מייחס כאן את הקריאה לקול.
מעין זה מופיע במפורש, דהיינו, ייחוס אמירה וקריאה לקול שהרי אמר: קול אֹמֵר קרא ואָמַר מה אקרא (ישעיה מ', 6). לפי ההנחה הזאת הפירוש יהיה כך: "ועבר קול מלפני האל בנוכחותו וקרא ה' ה'". החזרה על ה' היא לשם פנייה. כי הוא יתעלה הוא אשר אליו הפנייה מופנית כמו משה משה (שמות ג', 4), אברהם אברהם (בראשית כ"ב, 11), וגם זה פירוש יפה מאוד.
אל תחשוב זאת לגנאי שמפרשים פירושים רבים את העניין הזה הקשה להבנה, הרחוק מהשׂגתנו, שהרי אין זה מזיק לענייננו. רשאי אתה לבחור איזו אמונה שתרצה:24 או שמעמד גדול זה יהיה כולו מראה נבואה בלי ספק ושמבוקשו (של משה) היה כולו השׂגות שׂכליות: זאת שביקש ונמנעה ממנו25 וזאת שאותה השׂיג. הכל שׂכלי, אין בו חוש, כפי שפירשנו בראשונה. או שהיתה עם זאת השׂגת חוש הראייה, אך ראייה זאת היתה של דבר נברא, אשר עם ראייתו מגיעה ההשׂגה השׂכלית לשלמות, כפי שפירש אונקלוס. אלא אם כן היתה השׂגה חזותית זאת אף היא במראה הנבואה, כפי שנאמר לגבי אברהם: והנה תנור עשֹן ולפיד אש אשר עבר (שם, ט"ו, 17)25; או שהיתה עם זאת השׂגת חוש האוזן גם כן, ויהיה הקול הוא אשר עבר על פניו, שאף הוא נברא בלי ספק. בחר לך איזו דעה שתרצה. שהרי כל הכוונה היא שלא תאמין שמה שאמר כאן (בשמות ל"ד, 6) ויעבֹר הוא כמו עבֹר לפני העם (שם, י"ז, 5), שהאל יתעלה ויתרומם אינו גוף והתנועה אינה אפשרית לגביו, ולכן אי-אפשר לומר שהוא עבר במשמעות הראשונית שבלשון26.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב