החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק כ"ח
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
רגל הוא שם משותף. הוא שם לרגל: רגל תחת רגל (שמות כ"א, 24). הוא משמש גם במשמעות ההולך בעקבות מישהו1. צא אתה וכל העם אשר ברגליך (שמות י"א, 8), ופירושו ההולכים בעקבותיך. הוא משמש גם במשמעות הסיבתיות: ויברך ה' אֹתך לרגלי (בראשית ל', 30), בסיבתי, דהיינו, בגללי, כי כאשר עניין הוא בגלל דבר-מה - אותו דבר הוא סיבה לעניין2. מרבים להשתמש בזה: לרגל המלאכה אשר לפנַי ולרגל הילדים (בראשית ל"ג, 14).
בדברו: ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים (זכריה י"ד, 4) הוא מתכוון שקיימות-ועומדות סיבותיו, כלומר, הנפלאות אשר תופענה אז באותו מקום אשר הוא יתעלה סיבתן, כלומר, העושה אותן. פירוש זה נקט יונתן בן עוזיאל עליו השלום באומרו: ויתגלי בגבורתיה ביומא ההוא על טור זיתיא3. כך הוא מתרגם כל איבר המשמש לפעולה אלימה4 או למעבר ממקום למקום: גבורתיה5, כי הכוונה בכולם למעשׂים הנובעים מרצונו.
בפירושו של אונקלוס לפסוק ותחת רגליו כמעשֹה לבנת הספיר (שמות כ"ד, 10)6 הוא ייחס, כידוע לך, את כינוי השייכות שבמלה רגליו אל הכסא ואמר: ותחות כורסי יקריה7. הבן זאת והתפעל מה רחוק היה אונקלוס מן ההגשמה ומכל מה שגורם לה אפילו בדרך הרחוקה ביותר. שהרי לא אמר: ותחות כורסיה8 שכן אִילו ייחס את הכיסא אליו על-פי המשמעות המובנת בראשונה היה מתחייב שהוא יהיה יושב9 על גוף והיתה מתחייבת הגשמה. לכן ייחס את הכיסא אל יקריה10, כלומר, אל השכינה אשר היא אור נברא11. גם בתרגום של כי יד על כס יה (שמות י"ז, 16) הוא אמר: מן קדם אלהא דשכנתיה על כורסי יקרא12. כך אתה מוצא בפי כל האומה: כסא הכבוד13.
הנה חרגנו ממטרת הפרק אל דבר שיתבאר בפרקים אחרים14. אחזור אל מטרת הפרק. את פירושו של אונקלוס אתה יודע, אבל תכליתו של דבר שהוא שלל את ההגשמה ולא הבהיר לנו איזה דבר הם15 השׂיגו, ולא לאיזה דבר הכוונה במשל זה. וכך בכל מקום, הוא איננו מתייחס לעניין הזה אלא לשלילת ההגשמה בלבד. כי שלילת ההגשמה היא דבר מוכח הוכחה מופתית, הכרחי לאמונה16. לכן הוא קובע באופן חד-משמעי שיש לשלול את ההגשמה ומפרש בהתאם לכך.
הבהרת משמעות המשל, לעומת זאת, היא עניין של סברה. אולי הכוונה לדבר זה או לדבר אחר. כמו כן דברים אלה נסתרים מאוד, אין הבנתם מיסודות האמונה ואין השׂגתם קלה להמון. לכן לא נגע בעניין זה. אבל אנו בהתאם למטרת הספר, אין לי מנוס17 מלפרש משהו ולומר, שבאומרו: תחת רגליו כוונתו: "מסיבתו ובגללו", כפי שהבהרנו. מה שהם השׂיגו הוא מהותו האמיתית של החומר הראשון18 שהוא מאתו יתעלה והוא סיבת מציאותו. התבונן בדבריו: כמעשֹה לבנת הספיר. אִילו היתה הכוונה לצבע, היה אומר: כלבנת הספיר. הוא הוסיף מעשֹה, מכיוון שהחומר, כפי שאתה יודע, לעולם מקבל ונפעל מבחינת עצמו ואין לו פעולה אלא במקרה19, שעה שהצורה לעולם פועלת מבחינת עצמה ונפעלת במקרה, כמו שהתבאר בספרי מדע הטבע20. לכן אמר עליו: כמעשֹה. ואִילו לבנת הספיר היא ביטוי לשקיפות ולא לצבע הלבן, כי לובן הבדולח אינו צבע לבן, אלא שקיפות בלבד. השקיפות אינה צבע כפי שהוכח בהוכחה מופתית בספרי מדע הטבע21, שהרי אִילו היתה צבע לא היו הצבעים כולם נראים מאחוריה, ולא היתה מקבלת אותם22. אך מאחר שמן הגוף השקוף נעדרים הצבעים כולם, הוא מקבל את הצבעים כולם בזה-אחר-זה23. זה דומה לחומר הראשון24, שמבחינת מהותו האמיתית נעדרות ממנו הצורות כולן, ומקבל משום כך את כל הצורות בזו אחר זו23.
מה שהם25 השׂיגו היה אפוא החומר הראשון והיחס שלו אל האל, כי הוא הנברא הראשון שלו, המחייב את ההתהוות והכליון, והאל הוא יוצרו. גם בעניין זה עוד ידובר26.
דע שאתה צריך לפירוש27 מעין זה, אפילו לפי פירושו של אונקלוס שאמר: ותחות כורסי יקריה, כלומר, שאף החומר הראשון הוא לאמיתו של דבר תחת השמים הקרויים כסא, כפי שאמרנו28.
לפירוש מופלא29 זה ולהבאת עניין זה עוררה אותי רק אִמרה של ר' אליעזר בן הורקנוס אשר מצאתיה ואשר עוד תשמע אותה באחד מפרקי ספר זה30.
כל הכוונה של כל בר-דעת תהיה לשלול מן האל יתעלה את ההגשמה ולהבין את כל ההשׂגות האלה כשׂכליות ולא חושיות. הבן זאת אפוא ולמד לקח.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב