החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ל"ב
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
דע, אתה, המעיין בספרי, שקורה להשׂגות השׂכליות, מבחינת הקשר שיש להן עם החומר, דבר-מה הדומה למה שקורה להשׂגות החושים. שהרי כאשר אתה מסתכל בעינך אתה משיג מה שבכוח הראייה שלך להשׂיג. אך אם תאמץ את עיניך ותנעץ את מבטך ותטיל על עצמך להסתכל למרחק גדול, רב מן המרחק שבכוחך להסתכל אליו, או תתבונן בכתב1 דק מאוד או ציור2 דק שאין בכוחך להשׂיגו, ותאמץ את ראִייתך לעמוד על אמיתת מהותו, לא רק שעינך תיחלש מראות את מה שאין ביכולתך לראות, אלא היא תיחלש מראות את מה שבכוחך להשׂיגו. ראייתך תקהה, ואתה לא תראה את מה שהיה בכוחך להשׂיגו לפני שנעצת מבטך והתאמצת. כך מוצא כל המעיין באיזו חוכמה את הקורה לו בשעת החשיבה. שכן אם יפליג בחשיבה ויאמץ את כל רעיוניו, ייטמטם ולא יבין אז אפילו את מה שהיה עשׂוי להבין, כי כל כוחות הגוף שווים לעניין זה.
וכגון זה יקרה לך בהשׂגות השׂכליות. כי אם תעצור3 במקום הספק ולא תרמה את עצמך בכך שתחשוב שיש הוכחה מופתית למה שלא הוכח הוכחה מופתית, ולא תמהר לדחות את כל מה שלא הוכח4 הפכו, ותחליט להכחישו, ולא תשאף להשׂיג מה שאין ביכולתך להשׂיג, אזי השׂגת את השלמות האנושית ותהיה בדרגת ר' עקיבא, עליו השלום, אשר נכנס בשלום ויצא בשלום5 כאשר עיין בדברים המטפיסיים6 האלה.
אך אם תבקש השׂגה שהיא מעל להשׂגתך או תמהר להכחיש את הדברים אשר הפכם לא הוכח בהוכחה מופתית, או שהם אפשריים ולוּ באפשרות הרחוקה ביותר, תדבק באלישע אחר7: לא רק שלא תהיה שלם, אלא תהפוך הפגום שבפגומים, ואז יארע לך שיתגברו8 עליך דמיונות ונטייה לפגמים, תועבות ורעות, מכיוון שהשׂכל טרוד ואורו כבה, כמו מיני הדמיונות הכוזבים המזדמנים לעין, כאשר נחלשת הרוח הרואה9 אצל חולים, או אצל הנועצים עיניהם להסתכל בדברים מאירים או בדברים דקיקים. על עניין זה נאמר: דבש מצאת אכֹל דיֶּךָּ פן תשֹבענו וַהֲקֵאתוֹ (משלי כ"ה, 16) וכך הביאוהו החכמים ז"ל משל בגנות אלישע אחר10. ומה נפלא המשל הזה! שהרי הוא מדמה את החוכמה לאכילה, כפי שאמרנו11. והוא מזכיר את המהנה ביותר בין המאכלים והוא הדבש. אך טבעו של הדבש שאם מרבים בו, הוא טורף את הקיבה וגורם להקאה. הרי זה כאילו הוא אומר שטבעה של ההשׂגה הזאת - למרות רוממותה וגדולתה והשלמות שבה - הוא שאם אין נעצרים בה אצל גבולה12 ונוהגים בה בזהירות, היא נהפכת לחיסרון, כמו אכילת הדבש, שאם אוכלו במידה, הוא ניזון ונהנה, ואם מוסיף, הולך הכול. אין הוא אומר: פן תשֹבענו וקצת בו אלא והקאתו. לעניין זה הוא רומז גם באומרו: אכֹל דבש הרבות לא טוב [וחקר כבֹדם כבוד] (משלי כ"ה, 27). ולכך הוא רומז באומרו: ואל תתחכם יותר למה תִּשּוֹמֵם (קהלת ז', 16). לכך הוא רומז גם באומרו: שמֹר רגלך כאשר תלך אל בית האלהים [וקרוב לשמֹע מתת הכסילים זבח, כי אינם יודעים לעשֹות רע] (שם, ד', 17). לזה גם רמז דוד באומרו: לא הִלכתי בגדֹלות ובנפלאות ממני (תהלים קל"א, 1). לעניין זה התכוונו13 באומרם: במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהורשית דרוש ואין לך עסק בנפלאות. כוונת הדברים שלא תפעיל את שׂכלך14 אלא במה שהאדם מסוגל להשׂיגו. ואִילו מה שאין בטבע האדם להשׂיגו, העיסוק בו מזיק מאוד, כפי שהסברנו. לכך הם התכוונו באומרם: כל המסתכל בארבעה דברים [ראוי לו כאלו לא בא לעולם: מה למעלה, מה למטה, מה לפנים ומה לאחור]15. והם השלימו אִמרה זאת באומרם: כל שלא חס על כבוד קונו [ראוי לו שלא בא לעולם]15, בהצביעם אל מה שהסברנו, שאל לו לאדם להתפרץ בדמיונות פסולים. וכאשר מתעוררים בו ספקות או אין לו הוכחה מופתית לדבר המבוקש, אל ידחה אותו וישליך אותו וימהר להכחישו, אלא ינהג בסבלנות ויחוס על כבוד קונו16: יימנע וייעצר17. זה עניין ברור.
אין הכוונה בדברים מפורשים אלה אשר אמרום הנביאים והחכמים ז"ל לסתום את שער העיון לגמרי ולהשבית את השׂכל מלהשׂיג את מה שהוא יכול להשׂיג כמו שחושבים הבורים והמתרפים, אשר קוסם להם לפרש את חסרונם וטיפשותם כשלמות וכחוכמה, ואת שלמות זולתם וחוכמתו כחיסרון וכחריגה מן התורה, שמים חֹשך לאור ואור לחֹשך (ישעיה ה', 20), אלא כל הכוונה היא להודיע כי לשׂכלים של בני-אדם יש גבול אשר בו הם נעצרים. אל תטיל דופי בביטויים שנאמרו על אודות השׂכל בפרק זה ובזולתו, כי הכוונה להדריך אל העניין המבוקש, לא לדייק את המהות האמיתית של השׂכל. לפירוט דבר זה מוקדשים פרקים אחרים18.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב