החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ל"ג
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
דע שמזיק מאוד להתחיל בחוכמה הזאת, דהיינו, המטפיסיקה1, וכן להבהיר את משמעויות משלי הנביאים ולהצביע על ההשאלות המשמשות בנאומים שספרי הנבואה מלאים בהם, אלא צריך לחנך את הקטנים ולהניח לקצרי-הדעת להיות איתנים בדעה לפי רמת השׂגתם. אך מי שנראה שלם בדעתו ומוכן לדרגה הגבוהה הזאת, דרגת העיון על דרך ההוכחה המופתית, והראיות השׂכליות האמיתיות, מעלים אותו מעט מעט עד שיגיע לשלמותו, אם על-ידי מי שיעוררו לכך ואם מעצמו2.
ואִילו כאשר אדם מתחיל במטפיסיקה הזאת, יארע לא רק בלבול באמונות אלא ביטול3 גמור. משל למה הדבר דומה? למי שמאכיל ילד יונק לחם-חיטה ובשׂר ומשקהו יין, כי זה יהרגנו בלי ספק, לא מפני שאלה מזונות גרועים ואינם טבעיים לאדם, אלא מכיוון שהניזון מהם חלש מלעכלם ולהפיק מהם תועלת. כן מוסתרות דעות נכונות אלה ונרמזות בחידות וכל חכם מחבל תחבולות ללמדן שלא במפורש, לא מפני שיש בהן תוך רע או מפני שהן הורסות את יסודות האמונה, כפי שחושבים הסכלים הטוענים שהם הגיעו למעלת העיון, אלא הן הוסתרו, כי השׂכלים קצרים בתחילה מלקבלן, ורומזים4 אליהן כדי שהשלם ידע אותן. לכן הן קרויות: סודות וסתרי תורה, כפי שנסביר5. זאת הסיבה לכך שדברה תורה כלשון בני אדם כפי שהסברנו6, וזאת מפני שהיא פתוחה שיתחילו וילמדוה ילדים, נשים וכל האנשים. הללו אין ביכולתם להבין את הדברים כהווייתם. לכן מגבילים אותם לקבל בקבלה7 - לא כפי מהותה האמיתית - כל דעה נכונה שעדיף לקבלה כאמיתית וכל תפישׂה שׂכלית8 אשר הדעת9 מורה שהיא קיימת במציאות, לא לפי מהותן האמיתית.
אך כאשר מגיע אדם לשלמות ונמסרו לו סתרי תורה10 על-ידי זולתו, או (הגיע אליהם) מעצמו כשחלקם מעירים אותו על חלקם, הוא מגיע לדרגה שבה הוא מקבל-כאמיתיות את הדעות הנכונות האלה בדרכי האימות האמיתיות, אם על-ידי הוכחה מופתית במה שניתן להוכחה מופתית, אם בראיות חזקות במה שלגביו דבר זה אפשרי. כך הוא יתפושׂ11 את הדברים האלה, אשר היו לו (קודם לכן) דמיונות ומשלים, במהויותיהם האמיתיות ויבין את מהותם.
בדברינו נשנו לך פעמים מספר דבריהם12: [אין דורשין בעריות בשלושה...] ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, ואז מוסרין לו ראשי פרקים13. לכן לא מן הראוי לפתוח לאיש בנושׂא זה אלא במידת יכולתו לשאת ובשני תנאים אלה: אחד, שיהיה חכם, כוונתי, שלמד את החוכמות אשר מהן נלקחות הנחות-היסוד של העיון; והשני, שיהיה נבון, פיקח וחריף מטבעו, המבחין14 בעניין על סמך הרמז הקל ביותר. זאת היא משמעות דבריהם מבין מדעתו15.
בפרק הבא אסביר לך את הסיבה לאיסור ללמד את ההמון בדרכי העיון האמיתיות ולהטיל עליהם לתפושׂ16 את הדברים כפי שהם, ושחובה והכרח הוא שלא יהיה אלא כך.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב