החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ל"ה
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
אל תחשוב שכּל מה שהקדמנו בפרקים הקודמים בדבר חשיבות העניין, היותו נסתר, הקושי להבינו ומניעתו מן ההמון - כולל את שלילת ההגשמה ואת שלילת ההיפעלויות. אין הדבר כן. אלא כשם שראוי לחנך את הילדים ולפרסם להמון שהאל - יתרומם ויתעלה - אחד, ושאין ראוי לעבוד את זולתו, כן ראוי שיקבלו1 שהאל אינו גוף ואין דַמְיוּת בינו ובין ברואיו כלל בשום דבר מן הדברים, ואין מציאותו דומה למציאותם, ואין חייו דומים לחיי החי שבהם, ואין ידיעתו דומה לידיעת מי שיש לו ידיעה מהם2, ושאין השוני בינו לבינם ביותר ובפחות בלבד, אלא במין המציאות. כוונתי לומר, שיש לבסס בדעת הכול, שאין ידיעתנו וידיעתו או יכולתנו ויכולתו שונים בכך שזו יתרה וזו פחותה, זו חזקה יותר וזו חלשה יותר, וכיוצא בזה. שכן החזק והחלש דומים במין בהכרח, והגדרה אחת כלשהי משותפת להם. כך כל יחס הוא אך ורק בין שני דברים הכלולים במין אחד. דבר זה אף הוא התברר במדעי הטבע3.
יתר על כן, כל מה שמיוחס אליו יתעלה שונה מתארינו מכל הבחינות, כך ששום הגדרה אינה משותפת להם. כך מציאותו ומציאות זולתו נקראים "מציאות" בשיתוף השם4, כפי שאבהיר5.
כשיעור זה יספיק לילדים ולהמון לקבוע בדעתם6 שיש מצוי שלם שאינו גוף ולא כוח בגוף, הוא האלוה. ולא ידבק בו שום אופן מאופני החיסרון ולכן לא תדבק בו היפעלות כלל.
אולם הדיון בתארים, וכיצד יש לשלול אותם ממנו, ומה משמעות התארים המיוחסים לו, וכן הדיון בבריאתו מה שברא, ובתיאור הנהגתו את העולם וכיצד השגחתו על מה שזולתו, ומשמעות חפצו, השׂגתו וידיעתו את כל מה שהוא יודע, וכן משמעות הנבואה וכיצד דרגותיה, ומה משמעות שמותיו, המורים על אחד אף שהם שמות רבים - כל אלה עניינים עמוקים, שהם סתרי תורה באמת והם הסודות הנזכרים תמיד בספרי הנביאים ובדברי החכמים ז"ל. אלה הם הדברים אשר לא ראוי לדבר עליהם אלא בראשי הפרקים כפי שהזכרנו ורק לאדם כזה שתיארנו7.
ואִילו שלילת ההגשמה והֶעְדֵּר הדַמְיוּת וההיפעלויות הם דבר שמן הראוי לדבר עליו במפורש ולהבהירו לכל אחד לפי תפישׂתו, ולמסרו בקבלה8 לילדים, נשים, כסילים ולפגומים מלידה, כמו שמוסרים להם בקבלה שהוא אחד ושהוא קדום9 ושאין לעבוד את זולתו10, מכיוון שאין ייחוד אלא בהֶעְדֵּר הגשמות. שהרי גוף אינו אחד אלא מורכב מחומר וצורה, שניים בהגדרה11. גוף גם מתחלק או ניתן לחלוקה.
כאשר יקבלו זאת, יתרגלו אליו ויתחנכו עליו, ויגדלו ויהיו נבוכים ביחס לפסוקים בספרי הנבואה, תוסבר להם משמעותם, יעלו אותם אל פירושם12, ותוסב תשׂומת-לבם אל שיתוף השמות והשאלותיהם אשר ספרנו זה כולל אותם, כדי שתשלם נכונות אמונתם בייחוד האל ובאמיתותם של ספרי הנבואה. מי שדעתו13 נרתעת מלהבין את פירוש הכתובים ומלהבין את ההסכמה בשם עם השוני במשמעות14, אומרים לו "את פירושו של כתוב זה יודעים אנשי חוכמה, אך אתה יודע שהאל יתגדל ויתרומם אינו גוף ואינו נפעל, כי ההיפעלות היא השתנות, ובו יתעלה אין ההשתנות תופשׂת. הוא אינו דומה לדבר זולתו. אין שום הגדרה בכלל משותפת לו ולזולתו. דברי נבואה אלה הם אמת ויש להם פירוש". ויש להיעצר לגביו אצל השיעור הזה15. לא ראוי להניח אף אחד להאמין בהגשמה או להאמין בלוואי מלוואי הגופים, שאין זה אלא כמניחו להאמין בהֶעְדֵּר האלוה או השיתוף16 עמו או עבודת זולתו17.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב