בשעה שאדון בעניין התארים אסביר לך מאיזו בחינה נאמר שהאל שׂבע-רצון מדבר כלשהו או שהדבר מקציפו או מרגיזו, שבמשמעות זאת נאמר על פרטים מקרב בני-האדם שהאל שׂבע-רצון מהם, כועס עליהם או קוצף עליהם. אך משמעות זו אינה מטרת הפרק הזה, אלא מטרתו מה שאגיד בו¹.
דע שאם תתבונן בכל התורה ובכל ספרי הנביאים לא תמצא לשון חרון אף ולא לשון כעס ולא לשון קנאה אלא כלפי עבודה זרה דווקא. ולא תמצא שנקרא אויב ה' או צר או שונא אלא עובד עבודה זרה דווקא². הוא אמר: ועבדתם אלהים אחרים [והשתחויתם להם] וחרה אף ה' בכם (דברים י"א, 16-17); פן יחרה אף ה' (שם, ו', 15); להכעיסו במעשֹה ידיכם (שם, ל"א, 29); הם קִנאוני בלא אל כִעסוני בהבליהם [ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם] (שם, ל"ב, 21); כי אל קנא [ה' אלהיך בקרבך] (שם, ו', 15); מדוע הכעִסוני בפסִליהם (ירמיה ח', 19); מכעס בניו ובנותיו (דברים ל"ב, 19); כי אש קדחה באפי (שם, שם, 22); נוקם הוא לצריו ומשלם הוא לאויביו³; ומשלם לשֹנאיו (דברים ז', 10); עד הורישו את אֹיביו (במדבר ל"ב, 21); אשר שנא ה' אלהיך (דברים ט"ז, 22); כי כל תועבת ה' אשר שנא (שם, י"ב, 31). ביטויים אלה רבים מני ספור. אך כאשר תעקוב אחריהם בכל הספרים תמצאם. ספרי הנבואה מביאים הדגשה רבה זו רק מפני שזה, כלומר, לעבוד עבודה זרה, הוא דעה כוזבת המתייחסת אליו יתעלה.
מי שמאמין שראובן עומד בשעה שהוא יושב אינו סוטה מן האמת באותה מידה כמי שמאמין שהאש היא תחת האוויר, או שהמים הם תחת הארץ⁴ או שהארץ שטוחה וכיוצא בזה. סטייה שנייה זו מן האמת אינה כסטיית מי שמאמין, כי השמש היא מן האש או שהגלגל הוא חצי כדור⁵ וכיוצא בזה. סטייה שלישית זו מן האמת אינה כסטיית מי שמאמין שהמלאכים אוכלים ושותים וכיוצא בזה. וסטייה רביעית זו מן האמת אינה כסטיית מי שמאמין שיש חובה לעבוד דבר זולת האל. כי ככל שהבורות והכפירה מתייחסות אל דבר גדול - כוונתי אל מי שיש לו דרגה איתנה במציאות - הן גדולות יותר מאשר בהתייחסן אל מי שיש לו דרגה נמוכה יותר⁶. בכפירה אני מתכוון לאמונה שדבר הוא שונה ממה שהוא. בבורות אני מתכוון לאי-ידיעת דבר אשר אפשר לדעת אותו⁷. בורותו של מי שאינו יודע את מידת החרוט של גליל⁸ או שאינו יודע שהשמש כדורית אינה כבורותו של מי שאינו יודע אם האלוה נמצא או [שמא] אין לעולם אלוה. ולא כפירתו של מי שסובר שחרוט הגליל חציו או שהשמש היא עיגול⁹ ככפירתו של מי שסובר שהאלוה יותר מאחד¹⁰. ואתה יודע שהעובד עבודה זרה אינו עובד אותה בהנחה שאין אלוה זולתה. מעולם לא דימה אדם מאלה שחלפו ולא ידמה מאלה שיבואו, שהצורה שהוא עושה אותה ביציקה או מאבן ועץ, שצורה זו בראה את השמים ואת הארץ¹¹, והיא מנהיגה אותם. אלא עובדים אותה מבחינת היותה משל לדבר שהוא אמצעי בינינו ובין האל כמו שהסביר ואמר: מי לא יראך מלך הגוים [כי לך יאתה, כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך] (ירמיה י', 7); ואמר: ובכל מקום מֻקטר מֻגש לשמי [ומנחה טהורה, כי גדול שמי בגויים אמר ה' צבאות] (מלאכי א', 11) ברומזו אל הסיבה הראשונה בשיטתם. וככה הבהרנו זאת בחיבורנו הגדול¹². זה דבר שאין חולק עליו איש מאנשי תורתנו.
אולם אותם כופרים [חייבים מיתה], אף-על-פי שהם מאמינים במציאות האלוה, שכן כפירתם מתייחסת לזכות המגיעה לו יתעלה בלבד, דהיינו, העבודה וההערצה, כמו שאמר: ועבדתם את ה' [אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירֹתי מחלה מקרבך] (שמות כ"ג, 25) כדי שמציאותו תיראה איתנה באמונת ההמון¹³. אך הם חשבו שזכות זאת¹⁴ היא לזולתו. זה היה גורם להֶעְדֵּר מציאותו יתעלה מאמונת ההמון, כי ההמון אינו משיג אלא את מעשׂי הפולחנים ולא את משמעויותיהם ולא את מהותו האמיתית של הנעבד בהם, וזה חייב שיהיו ראויים למיתה, כמו שאומר הכתוב: לא תחיה כל נשמה (דברים כ', 16)¹⁵, והוא הבהיר את הטעם והוא לסלק את הדעה הכוזבת כדי שלא יתקלקלו בגללה האחרים כמו שאמר: למען אשר לא ילמדו אתכם לעשֹות [ככל תועבֹתם אשר עשֹו לאלהיהם, וחטאתם לה' אלהיכם] (שם, שם, 18). הוא כינה אותם: אויבים ושונאים וצרים ואמר שהעושה זאת מקנא ומכעיס ומעלה חמה¹⁶. על אחת כמה וכמה מי שכפירתו מתייחסת לעצמוּתו יתעלה והמאמין לגביו שלא כפי שהוא, כלומר, שאינו מאמין במציאותו או מאמין שהוא שניים, או מאמין שהוא גוף או מאמין שיש לו היפעלויות, או מייחס לו איזה חיסרון שהוא, כי זה בלי ספק חמור יותר ממי שעובד עבודה זרה מתוך הנחה שהיא אמצעי או מטיבה או מרעה לטענתו¹⁷.
לכן דע לך, אתה, שכאשר אתה מאמין בהגשמה או במצב ממצבי הגוף, הרי אתה מקנא ומכעיס וקודח אש [ומעלה]¹⁸ חֵמה ושונא ואויב וצר, חמור בהרבה מעובד עבודה זרה¹⁹. אם עלה בדעתך שלמאמין בהגשמה יש צידוק, מכיוון שחונך עליה או בשל בורותו וקוצר השׂגתו - יהיה עליך לחשוב אותו דבר לגבי עובד עבודה זרה שהרי אינו עובד אלא בגלל בורות או בגלל חינוך, מנהג אבותיהם בידיהם²⁰. אם תאמר "פשט הכתוב מפיל אותם לתוך דעה כוזבת זו", דע לך אפוא כי רק דמיונות ותפישׂות²¹ לקויות גרמו לעובד עבודה זרה לעבוד אותה. לכן אין צידוק למי שאינו מקבל²² מבעלי-האמת בעלי-העיון אם אין הוא מסוגל לעיון. כי איני רואה כופר במי שאינו מוכיח הוכחה מופתית את שלילת הגשמות, אבל אני רואה כופר במי שאינו מאמין בשלילתה²³. מה גם, שמצוי הפירוש של אונקלוס והפירוש של יונתן בן עוזיאל, עליהם השלום, המרחיקים מן ההגשמה באופן מירבי²⁴. זאת היתה מטרת הפרק.