החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ל"ז
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
פנים הוא שם משותף1. רוב שיתופו הוא על דרך ההשאלה. פנים הוא שם לפרצוף של כל בעל-חיים: ונהפכו כל פנים לירקון (ירמיה ל', 6); מדוע פניכם רעים (בראשית מ', 7). שימוש זה תדיר.
והוא שם לכעס: ופניה לא היו לה עוד (שמואל א', א', 18). בהוראה זו משמשת המלה רבות במובן כעסו של האל וחרון אפו: פני ה' חילקם (איכה ד', 16); פני ה' בעושי רע (תהלים ל"ד, 17); פני ילכו והניחֹתי לך (שמות ל"ג, 14); ושֹמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו (ויקרא כ', 5). זה תדיר.
כן הוא שם לנוכחות אדם ומקומו: על פני כל אחיו נפל (בראשית כ"ה, 18); ועל פני כל העם אכבד (ויקרא י', 3) משמעותו: בנוכחותם. אם לא על פניך יברכך (איוב א', 11): בנוכחותך ובהימצאך. על-פי משמעות זאת נאמר: ודִבֶּר ה' אל משה פנים אל פנים (שמות ל"ג, 11), כלומר, נוכחות אל2 נוכחות בלי אמצעי, כמו שנאמר: לכה נתראה פנים (מלכים ב', י"ד, 8) וכמו שאמר: פנים בפנים דבר ה' עמכם (דברים ה', 4). הוא הבהיר במקום אחר: קול דברים אתם שֹמעים ותמונה אינכם רֹאים זולתי קול (שם, ד', 12), ובדרך מליצה כינה זאת: פנים בפנים. כן דבריו: ודִבֶּר ה' אל משה פנים אל פנים הם כינוי על דרך המליצה לדיבורו בצורת פנייה3: וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו (במדבר ז', 89).
התברר לך, אפוא, כי שמיעת הקול ללא אמצעות מלאך תכונֶה על דרך המליצה: פנים אל פנים.
על-פי משמעות זאת (נאמר): ופני לא יראו (שמות ל"ג, 23): אמיתת מציאותי, כפי שהיא, אינה מושגת4.
פנים הוא גם ציון-המקום5 הנאמר בערבית "אמאמך"6 או "בַּיְן ידַיְךּ"7. והוא משמש רבות במשמעות זאת לגבי האל יתעלה: לפני ה'8. ועל-פי המשמעות הזאת מפרש גם אונקלוס ופני לא יראו. הוא אומר: ודקדמי לא יתחזון9. בכך הוא רומז שיש גם נבראים גדולים אשר אי-אפשר שישיג אותם האדם כפי שהם. הללו הם השׂכלים הנבדלים10. הם יוחסו לאל בתור שהם נכחו ולפניו תמיד, בגלל עוצם ההשגחה כלפיהם תמיד. ואִילו הדברים הניתנים להשׂגה באמת לדעתו, כלומר, לדעת אונקלוס, הם הדברים אשר מתחת להללו בדרגת המציאות, כלומר, הם בעלי חומר וצורה. עליהם הוא אמר: ותחזי ית דבתראי11. כלומר, הנמצאים אשר אני כביכול פונה מהם ומפנה להם עורף, על דרך ההמשלה, בגלל ריחוקם ממציאותו יתעלה. ועוד תשמע את פירושי מה ביקש משה רבנו, עליו השלום12.
פנים הוא גם ציון זמן13 במשמעות "לפני-כן" או "קדום": לפנים בישראל (רות ד', 7); לפנים הארץ יסדת (תהלים ק"ב, 26).
פנים הוא גם כן שם הדאגה14 וההשגחה לא תשֹא פני דל (ויקרא י"ט, 15); ונשֹוא פנים (ישעיה ג', 3); אשר לא ישֹא פנים (דברים י', 17). וזה תדיר. על-פי המשמעות הזאת גם נאמר: ישֹא ה' פניו אליך וישם לך שלום (במדבר ו', 26), כלומר, לגרום להשגחה שתלווה אותנו.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב