החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק מ"א
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
נפש הוא שם משותף. הוא שם הנפש החייתית1 המשותפת לכל חש: אשר בו נפש חיה (בראשית א', 30).
הוא גם שם לדם: לא תאכל הנפש עם הבשֹר (דברים י"ב, 23).
כן הוא שם הנפש המדברת2, דהיינו, צורת האדם: חי ה' אשר עשֹה לנו את הנפש הזאת (ירמיה ל"ח, 16).
הוא גם שם הדבר הנשאר מן האדם אחרי המוות: והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים (שמואל א', כ"ה, 29).
כן נפש הוא שם לרצון: לֶאְסֹר שריו בנפשו (תהלים ק"ה, 22), דהיינו, ברצונו. וכמוהו: ואל תתנהו בנפש אֹיביו (תהלים מ"א, 3)3, כלומר, אל תמסרנו לרצונם. וכמוהו, לדעתי: אם יש את נפשכם לקבֹּר את מתי (בראשית כ"ג, 8), כלומר, אם זה בכוונתכם וברצונכם. וכמותו: אם יעמד משה ושמואל לפנַי אין נפשי אל העם הזה (ירמיה ט"ו, 1) כלומר, פירושו איני רוצה בהם, כלומר, איני רוצה שיישרדו. כל אִזכור של נפש, הבאה ביחס לאלהים יתעלה היא במשמעות הרצון, כפי שכבר ציינו4 לגבי דבריו: כאשר בלבבי ובנפשי יעשֹה (שמואל א', ב', 35), שפירושו: ברצוני ובכוונתי. על-פי המשמעות הזאת יהיה הפירוש של ותקצר נפשו בעמל ישראל (שופטים י', 16): רצונו פסק מלצער את ישראל. את הפסוק הזה לא תירגם יונתן בן עזיאל כלל5, מכיוון שהוא הבין אותו על-פי המשמעות הראשונה6, ומכאן באה לו היפעלות7, ולכן נמנע מלתרגמו. אבל כאשר מבינים אותו במשמעות האחרונה הזאת8 יהיה הפירוש ברור מאוד, שכן נאמר קודם לכן שהשגחתו יתעלה סרה מהם עד שאבדו. הם זעקו לעזרה ולא עזרם. אך כאשר הפליגו בתשובה ורבה שפלותם והאויב גבר עליהם, ריחם עליהם ורצונו פסק מלהמשיך את צערם ושפלותם. דע זאת אפוא כי מופלא9 הוא. הבי"ת בדבריו בעמל ישראל תהיה במקום מן, כאילו אמר: מן עמל ישראל. המילונאים מנו (דוגמאות) רבות לכך: והנותר בבשֹר ובלחם10 (ויקרא ח', 32); נשאר בשנים11 (ויקרא כ"ה, 52); בגר ובאזרח הארץ12 (שמות י"ב, 19), וזה תדיר.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב