החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק מ"ב
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
חי הוא שם למה שגדל וחש: כל רמש אשר הוא חי (בראשית ט', 3)1.
הוא גם שם להחלמה ממחלה קשה מאוד: ויחי מֵחָלְיוֹ (ישעיה ל"ח, 9); במחנה עד חיותם (יהושע ה', 8); וכן: בשֹר חי (ויקרא י"ג, 10). באותו אופן, מות הוא שם למיתה ולמחלה קשה: וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן (שמואל א', כ"ה, 37); הכוונה לעוצם מחלתו. לכן הבהיר לגבי בן הצרפית: ויהי חָלְיוֹ חזק מאוד עד אשר לא נותרה בו נשמה (מלכים א', י"ז, 17), כי לוּ אמר: וימת, היה אפשר להבין שהיתה מחלה קשה הקרובה למוות, כמו נבל שעה ששמע את הידיעה2. אחד האנדלוּסיים אמר כי נשימתו פסקה עד אשר לא נשארה לו נשימה כלל כפי שקורה לחלק מן החולים במחלת הרדמת3 או בהיחנק הרחם4, עד שאין יודעים אם הוא מת או חי, וספק זה נמשך יום-יומיים5.
כן תדיר שימושו של שם זה במשמעות קניית החוכמה: ויהיו חיים לנפשך (משלי ג', 22); כי מֹצאי מצא חיים (שם, ח', 35); כי חיים הם למֹצאיהם (שם, ד', 22). וזה תדיר. ולפי זה נקראו הדעות הנכונות חיים והדעות הפסולות מות. הוא יתעלה אמר: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב [ואת המות ואת הרע] (דברים ל', 15). הרי שאמר מפורשות שהטוב הוא החיים והרע הוא המות, והבהיר אותם. וכן אפרש את דבריו יתעלה: למען תחיון (שם, ה', 30) כמו מה שנאמר בפירוש הנמסר במסורת לדבריו: למען ייטב לך [והארכת ימים]6 (שם, כ"ב, 7). ומכיוון שהשאלה זו נפוצה בלשון אמרו: צדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים7. דע זאת אפוא.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב