החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק נ"ג
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
מה שהביא את המאמינים במציאות תארים לבורא להאמין בכך, קרוב למה שהביא את המאמינים בהגשמה1 להאמין בה. את המאמין בהגשמה אין מביא לכך עיון שׂכלי, אלא הליכה בעקבות הפשט של הכתוב בספרי הקודש. כן הדבר לגבי התארים. מכיוון שנמצא שספרי הנביאים וספרי ההתגלות2 תיארו אותו יתעלה בתארים, הובנו הדברים כפשוטם, והאמינו שיש לו תארים3. כביכול חשבוהו נעלה מכדי שתהיה לו גשמות ולא חשבוהו נעלה מכדי שיהיו לו מצבים גשמיים, והם ה"מקרים"4, כלומר, הכשרים והנטיות הנפשיים5 אשר כולם איכויות.
כל תואר אשר המאמין בתארים טוען שהוא עצמוּתי לאל יתעלה6 - תמצא שמשמעותו משמעות של איכות - אף שאין הם אומרים זאת במפורש - מתוך שהִשוו זאת למצבי כל גוף בעל נפש חייתית אשר היו מורגלים אליהם. על הכל נאמר: דברה תורה כלשון בני אדם7. כוונת כולם אינה אלא לייחס לו שלמות, (אך) לא עצם אותה משמעות שהיא שלמות לבעל נפש מן הברואים. רובם תוארי פעולותיו השונות, ועם שוני הפעולות אין העניינים המצויים בפועֵל משתנים.
אמשיל לך משל לכך מהדברים המצויים אצלנו8, הווה אומר, שהפועֵל יהיה אחד, ופעולות שונות מתחייבות ממנו, אפילו אם אינו בעל רצון, לא כל שכן אם הוא פועל מתוך רצון. דוגמה לכך היא האש המתיכה דברים מסוימים, מקשה דברים אחרים, מבשלת, שורפת, מלבינה ומשחירה. לו תיאר אדם את האש שהיא המלבינה, המשחירה, השורפת, המבשלת, המקשה, המתיכה, היה דובר אמת. ומי שאינו יודע את טבע האש יחשוב שיש בה שישה עניינים9 שונים: עניין שבו היא משחירה, עניין אחר שבו היא מלבינה, עניין שלישי שבו היא מבשלת, עניין רביעי שבו היא שורפת, עניין חמישי שבו היא מתיכה, עניין שישי שבו היא מקשה. כל אלה פעולות המנוגדות זו לזו ואין משמעותה10 של פעולה אחת מהן משמעות10 רעותה. אך מי שיודע את טבע האש יודע שבאיכות פועלת אחת היא פועלת את כל הפעולות האלה. איכות זו היא החום. ואם זה מצוי במה שפועל מטבעו11, לא כל שכן לגבי הפועל מרצון; ועל אחת כמה וכמה לגביו יתעלה הנעלה מעל כל תיאור, כאשר אנו משיגים לגביו יחסים השונים בענייניהם12 - שהרי בנו אין עניין הידיעה עניין היכולת, ועניין היכולת אינו עניין הרצון - כיצד נחייב מזאת שיש בו עניינים שונים עצמוּתיים לו, באופן שיהיה בו עניין אשר בו הוא יודע, עניין אשר בו הוא רוצה ועניין אשר בו הוא יכול? שהרי זאת היא משמעות התארים שהם אומרים. יש מהם האומרים זאת במפורש ומונים את העניינים הנוספים על העצמוּת13 ויש מהם שאינם אומרים זאת במפורש, אלא שהוא במפורש באמונתם, אף שאין הם מביעים אותה בדיבור מובן, כגון שחלקם אומרים "יכול בתוקף עצמוּתו, יודע בתוקף עצמוּתו, חי בתוקף עצמוּתו, רוצה בתוקף עצמוּתו"14.
אמשיל לך זאת על-ידי הכוח המדבר15 הנמצא באדם, שכן הוא כוח אחד אשר אין בו ריבוי, ובו הוא משיג את המדעים והמלאכות16, בו (בכוח שׂכלי זה) בעצמו הוא תופר, מְנַגֵּר, אורג, בונה, יודע גיאומטריה17 ומנהיג את המדינה18. והנה אלה פעולות שונות הנובעות מכוח אחד פשוט19, אשר אין בו ריבוי. פעולות אלה שונות מאוד. כמעט שאין סוף למספרן, כלומר, למספר המלאכות שהכוח המדבר מפיק. לכן אין זה רחוק מן הדעת לגבי האל יתעלה שתהיינה הפעולות השונות האלה נובעות מעצמוּת אחת פשוטה אשר אין בה ריבוי ולא עניין נוסף כלל20.
כל תואר הנמצא בספרי האלוה21 יתעלה יהיה אפוא תואר פעולה שלו, לא תואר עצמוּת שלו; או מורה על שלמות מוחלטת, לא שיש עצמוּת מורכבת מעניינים שונים22. מפני שבכך שאין הם משתמשים במפורש בביטוי "הרכבה", אין משמעותו בטלה מן העצמוּת בעלת התארים. אלא שיש כאן מקום לטעות23 שגרם להם לכך. והוא אשר אבהירנו לך. כי אלה אשר מאמינים בתארים אינם מאמינים בהם בשל ריבוי המעשׂים. אלא אומרים הם: "נכון, עצמוּת אחת פועלת פעולות רבות, אלא התארים העצמוּתיים שלו יתעלה, אינם מפעולותיו, מכיוון שלא מותר לדמות-דמיון-שווא שהאל ברא את עצמוּתו"24.
הם חלוקים בעניין התארים האלה אשר הם קוראים להם "עצמוּתיים", דהיינו, במספרם; שהרי כולם הולכים על-פי הכתוב בספר-קודש כלשהו25. הבה נציין לך את מה שהכל מסכימים עליו וטוענים שזה מושׂכל ושאין הולכים בכך על-פי הכתוב בדברי נביא26, והם ארבעה תארים: חי, יכול, יודע ורוצה27. אלה לדבריהם עניינים שונים זה מזה28, ושלמויות אשר לא ייתכן שיהיה האלוה חסר דבר מהן, ואי-אפשר שתהיינה אלה מכלל פעולותיו. זה אפוא קיצור דעתם.
אך מה שאתה יודע הוא שעניין29 הידיעה בו יתעלה הוא עניין29 החיים, שכּל המשיג את עצמוּתו [הוא], חי ויודע במשמעות אחת. זאת כאשר ב"ידיעה" אנו מתכוונים להשׂגת עצמוּתו. [כאשר מדובר באל,] העצמוּת המושגת היא בלי ספק עצם העצמוּת המשגת, שכן אין הוא, לדעתנו, מורכב משני דברים, דבר המשיג, ודבר אחר שאינו משיג, כאדם המורכב מנפש המשיגה ומגוף שאינו משיג. וכאשר מתכוונים בדברנו "יודע" ל"משיג את עצמוּתו", יהיו החיים והידיעה עניין אחד30. אך לא משמעות זאת לעיניהם, כי לעיניהם השׂגתו את ברואיו.
כמו כן בלי ספק היכולת והרצון - כל אחד משני אלה אינו נמצא לבורא מבחינת עצמוּתו, מפני שאינו יכול את עצמוּתו ואינו מתואר בכך שהוא רוצה את עצמוּתו31. דבר זה לא מצייר לעצמו32 איש. אלא הם סברו תארים אלה רק מבחינת יחסים שונים בין האל יתעלה ובין ברואיו33, כי הוא יכול לברוא מה שהוא בורא, ורוצה להמציא את הנמצא כפי מה שהמציא אותו ויודע את מה שהמציא.
התברר אפוא שגם תארים אלה אינם מבחינת עצמוּתו אלא מבחינת הברואים. לכן אנו, קהל המייחדים באמת, אומרים: כשם שאין אנו אומרים שיש בעצמוּתו עניין34 נוסף אשר בו ברא את השמים, עניין29 אחר אשר בו ברא את היסודות35 ועניין29 שלישי אשר בו ברא את השׂכלים, כן לא נאמר שיש בו עניין29 נוסף אשר בו הוא יכול, עניין29 אחר אשר בו הוא רוצה, ועניין29 שלישי אשר בו הוא יודע את ברואיו. אלא עצמוּתו אחת פשוטה ואין עניין29 נוסף עליה בשום אופן. עצמוּת זאת בראה את כל אשר בראה, וידעה לא בעניין29 נוסף כלל. תארים שונים אלה, אין הבדל אם הם בהתאם למעשׂים או בהתאם ליחסים שונים בינו ובין הפעולים, מה גם שהסברנו36 את המשמעות האמיתית של יחס, ושהם מדומים37.
זה מה שראוי להאמין באשר לתארים הנזכרים בספרי הנביאים. או [שיש] להאמין לגבי חלקם שהם תארים המורים על שלמות על דרך הדַמְיוּת לשלמויות שלנו כפי שאנו מבינים אותן, כפי שנסביר38.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב