החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ס'
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
בפרק זה רוצה אני להמשיל לך משלים אשר באמצעותם תיטיב יותר לתפושׂ1 את החובה להרבות תאריו על-ידי שלילות ותרבה לסלוד מלהאמין בתארים חיוביים לגביו יתעלה.
הנח שהתברר לאדם שהספינה נמצאת, אך הוא אינו יודע על איזה דבר השם הזה חל, האם על עצם כלשהו או על מקרה2. אחרי-כן התברר לאדם אחר שהיא אינה מקרה. כן התברר למישהו אחר שאין היא מחצב. והתברר למישהו אחר שאין היא בעל-חיים. למישהו אחר התברר שאין היא צמח המחובר אל הארץ, ולאחר התברר שאין היא גוף אחד המחובר חיבור טבעי. לאחר התברר שאין היא בעלת תבנית פשוטה כגון הלוחות והשערים. שוב למישהו אחר התברר שאין היא כדור, ולמישהו אחר התברר שאין היא חרוט. לאחר התברר שאין היא עגולה ולא שוות-צלעות. שוב למישהו אחר התברר שאין היא אטומה.
ברור שאחרון זה כמעט הגיע לתפושׂ1 את הספינה כפי שהיא באמצעות תוארי שלילה אלה, והרי זה כאילו הוא שווה, למי שתפשׂ1 אותה בתוארי חיוב: שהיא גוף חלול ומוארך מעץ המחובר ממספר לוחות-עץ.
ואִילו הראשונים במשל שלנו, כל אחד מהם רחוק מתפישׂת1 הספינה מזה אשר אחריו. עד שהראשון במשל שלנו אינו יודע אלא את השם גרידא.
כך מקרבים אותך תוארי השלילה אל ידיעת האל יתעלה והשׂגתו. השתדל אפוא כל השתדלות שתוסיף לשלול דבר על-פי הוכחה מופתית, ולא תשלול באמירה בלבד. כי כל אימת שמתבררת לך בהוכחה מופתית שלילת דבר שסוברים שהוא נמצא לאל - יתעלה מזאת - אתה מתקרב אליו, ללא ספק, בדרגה אחת.
מבחינה זאת הגיעו אנשים קרוב מאוד אליו, ואִילו אחרים בתכלית הריחוק. לא שיש קרבת-מקום כך שיהיה מישהו קרוב אליו או רחוק ממנו, כפי שחושבים עיוורי-התובנה3.
הבן זאת אפוא מאוד, דעהו ושמח בזאת, כי התבררה לך הדרך שאם תלך בה תתקרב אליו יתעלה. לך בה אפוא אם רוצה אתה.
ואִילו בכך שמתארים אותו יתעלה בקביעות חיוביות יש סכנה גדולה, כי כבר הוכח בהוכחה מופתית שכּל מה שאנו עשׂויים לסבור שהוא שלמות - אף אִילו היתה שלמות זו מצויה לו, כדעת הדוגלים בתארים, היא לא היתה ממין השלמות שאנו סוברים, אלא נאמרת בשיתוף בלבד, כפי שהבהרנו4. לכן יוצא אתה בהכרח אל משמעות השלילה. שכן כאשר אתה אומר "יודע בידיעה אחת, באותה ידיעה שאינה משתנה ולא מתרבה, יודע דברים שונים המתחדשים תמיד מבלי שתתחדש לו ידיעה, וידיעתו את הדבר לפני היותו ואחרי שהוא מגיע לידי מציאות וגם אחרי שהוא נעדר מן המציאות - (כל זאת) ידיעה אחת שאין בה שינוי5 " הרי שאמרת מפורשות שהוא יודע בידיעה שאינה כמו ידיעתנו. כמו כן [אם אמרת] "מתחייב שהוא נמצא אך לא במשמעות המציאות שלגבינו", הרי שבהכרח הבאת שלילות6 ולא עמדת על אמיתת תואר עצמוּת, אלא הגעת לידי ריבוי ולידי האמונה שהוא עצמוּת כלשהי בעלת תארים בלתי-ידועים. שכן מתארים אלה אשר אתה טוען לייחס לו על דרך החיוב אתה שולל את הדַמְיוּת לתארים הידועים בינינו ומכאן שאין הם ממינם ואז יביא אותך עניין ייחוס תארים חיוביים להגיד, כביכול, שהאל הוא נושׂא7 כלשהו אשר יושׂאו עליו נשׂואים8 כלשהם, אשר אין אותו נושׂא דומה [לאותם נושׂאים, ואין אותם נשׂואים דומים]9 לאותם נשׂואים. ואז מרב השׂגתנו באמונה10 זו יהיה שיתוף11 ולא שום דבר אחר, שכן לכל נושׂא יש בלי ספק נשׂואים והוא שניים מבחינת הגדרתו אף כי הוא אחד במציאות, כי משמעות הנושׂא שונה ממשמעות הנשׂוא עליו. בפרקי הספר הזה תתברר לך12 ההוכחה המופתית שההרכבה נמנעת לגביו יתעלה, אלא [הוא] הפשטות הטהורה בתכלית גמורה.
איני אומר שהמחייב תארים לאל יתעלה אינו משיגו כראוי, או שהוא משתף13 או שהשׂגתו היא בשונה ממה שהוא, אלא אומר אני: הוא שלל את מציאות האלוה מתוך אמונתו14 מבלי להבחין בכך. הסבר לדבר זה הוא שמי שאינו משיג כראוי את אמיתת15 דבר-מה הוא מי שמשיג חלק מאמת זו ואינו יודע חלק אחר שלה, כגון מי שמשיג מעניין האדם את המתחייב מן החייתיות ואינו משיג את מה שמתחייב מן השׂכל, ואִילו באמיתת מציאותו של האל יתעלה אין ריבוי, באופן שיהיה אפשר להבחין ממנו דבר ולא לדעת דבר אחר16.
כמו כן המשתף דבר-מה הוא זה אשר תופשׂ1 עצמוּת מסוימת כפי שהיא, אך מחייב מהות15 כמותה לעצמוּת אחרת17. ואִילו תארים אלה, לפי דעת מי שסובר אותם, אין הם עצמוּת האלוה, אלא עניינים נוספים על העצמוּת.
כמו כן מי שמשיג דבר בשונה מכפי שהוא, משיג בהכרח משהו ממנו כפי שהוא. - [מי שלמשל משיג את המר בתור ההפך ממה שהוא ודן עליו שהוא מתוק, הרי הוא כבר השׂיג שזאת איכות. הוא השׂיג אפוא משהו מן הדבר כפי שהוא]18. אך מי שמצייר לעצמו1 שהטעם הוא כמות - איני אומר שהוא מצייר לעצמו1 את הדבר בשונה מכפי שהוא, אלא אני אומר שאין הוא מכיר את מציאות הטעם, ואינו יודע על מה חל מונח זה. זה עיון דק מאוד והבינהו.
בהתאם להבהרה זו תדע שמי שאינו משיג את האלוה כראוי והרחוק מלהכירו הוא זה אשר לא התבררה לו שלילת עניין מן העניינים אשר הוכחה לזולתו בהוכחה מופתית. ולכן כל מי שמעטות יותר שלילותיו יכולת השׂגתו פחותה, כפי שהבהרנו בראשית פרק זה. ואִילו מי שמייחס לו תואר חיוב אינו יודע זולת השם גרידא, ואִילו הדבר אשר דימה שחל עליו שם זה הוא עניין שאינו נמצא, אלא הוא המצאה כוזבת; והוא כאילו החיל שם זה על עניין נעדר19, שכן אין במציאות דבר שהוא כזה. משל למה הדבר דומה? לאדם ששמע את שם הפיל, ידע שהוא בעל-חיים וביקש להכיר את תבניתו ואמיתתו; ואמר לו הטועה או המטעה: "הוא בעל-חיים בעל רגל אחת ושלוש כנפיים במעמקי הים, אשר גופו שקוף ולו פנים רחבים כפני אדם וצורתו ותבניתו, והוא מדבר כמו האדם; לפעמים הוא עף באוויר ולפעמים הוא שוחה כדגים". אני לא אגיד שזה צייר לעצמו את הפיל בשונה ממה שהוא, ולא שהוא חסר-יכולת להשׂיג את הפיל, אלא אוֹמַר שאותו דבר אשר דימה אותו במתכונת זו הוא המצאה שקרית ואין במציאות דבר כזה, אלא הוא דבר נעדר19 שהוא החיל עליו את שמו של דבר הנמצא, כגון העוף חול20 והקנטאורוס21 וצורות דמיוניות מעין אלה אשר החיל עליהן שם דבר מן הנמצאים, אם שם אחד ואם שם מורכב22. וכן העניין גם כאן כי האל, ירום שבחו, הוא נמצא; הוכח בהוכחה מופתית שמציאותו מחויבת23, ומה שמתחייב מחיוב המציאות הוא הפשטות הטהורה כפי שאוכיח בהוכחה מופתית24.
אך שהעצמוּת הזאת הפשוטה, מחויבת המציאות, כאמור, היא עצמוּת בעלת תארים ועניינים אחרים הדבקים בה - הרי זה דבר בלתי-מצוי בשום אופן כפי שהוכח בהוכחה מופתית25. לכן אם נאמר שעצמוּת זאת המכונה אלוה, למשל, היא עצמוּת שיש בה עניינים מרובים, אשר בהם היא מתוארת, הרי שאנו נחיל מונח זה על הֶעְדֵּר מוחלט26.
התבונן אפוא כיצד יש סכנה בייחוס תארים חיוביים לו. לכן מה שראוי להאמין באשר לתארים המופיעים בספרי ההתגלות או בספרי הנביאים - הוא, שהם כולם לשם הדרכה אל שלמותו יתעלה ולא יותר, או תוארי פעולות הנובעות ממנו, כפי שהבהרנו27.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב