החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ס"ד
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
דע כי לעתים קרובות מתכוונים בשם ה' לשם בלבד. כגון שהוא אומר: לא תשא את שם ה' אלהיך לשָּוְא (שמות כ', 71; דברים ה', 112); ונֹקב שם ה' [מות יומת] (ויקרא כ"ד, 16). זה רב מני ספור. ויש שמתכוונים בו לעצמוּתו יתעלה ואמיתתו3 כגון: ואמרו לי מה שמו (שמות ג', 13). יש שמתכוונים בו לצו שלו יתעלה, כך שבאומרנו: שם ה' כאילו אמרנו: דבר ה' או מאמר ה', כפי שאמר: כי שמי בקרבו (שם, כ"ג, 21), אשר משמעותו: דברי בקרבו או מאמרי בקרבו. המשמעות היא שהוא מכשיר לרצוני וחפצי4. עוד אסביר את הדברים [כאשר אעסוק] בשיתוף מלאך5.
כן כבוד ה' יש שהכוונה בו לאור הנברא אשר האל משרה אותו במקום6, על דרך נס, להערצה7: וישכֹּן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו [הענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן. ומראה כבוד ה' כאש אֹכלת בראש ההר לעיני בני ישראל] (שם, כ"ד, 16-17). וכבוד ה' מלא את המשכן (שם, מ', 35).
אך יש שמתכוונים בו לעצמוּתו יתעלה ואמיתתו3 כמו שאמר: הראני נא את כבֹדך (שם, ל"ג, 18)8 ובאה התשובה: כי לא יראני האדם וחי (שם, שם, 20); מה שמורה שהכבוד הנאמר כאן הוא עצמוּתו, ואמירתו: כבודך היא לשון הערצה בדומה למה שביארנו9 לגבי אמירתו: ואמרו לי מה שמו (שם, ג', 13).
יש שהכוונה בכבוד להערצת כל בני-האדם את האל. יתר על כן, כל מה שזולתו יתעלה מעריץ אותו, כי הערצתו האמיתית היא השׂגת גדולתו10. לכן מי שמשיג את גדולתו ושלמותו - מעריץ אותו כמידת השׂגתו. האדם במיוחד מעריץ אותו באמירות כדי להורות על מה שהשׂיג בשׂכלו ולפרסם זאת לזולתו. ומה שאין לו השׂגה, כגון הדוממים, הרי גם הם כאילו מעריצים בהיותם מורים בטבעיהם על יכולתו של המביאם לידי מציאות ועל חוכמתו, כך שזה יעורר להערצה מצד הלומד מהם לקח11, בין אם הוא מבטא בלשונו בין אם אינו מבטא, אם הוא ממי שהדיבור אינו אפשרי לגביהם12.
הלשון העברית נקטה רחבוּת בעניין זה, באופן שמשתמשים למשמעות זאת בלשון אמירה ואומרים על מה שאין לו השׂגה, שהוא שיבח. לכן הוא אומר13: כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך (תהלים ל"ה, 10). הוא ביטא את היותן14 מחייבות את האמונה15 הזאת כאילו הן אמרו אותה, כי גם בגללן זה ידוע16.
ולפי שקוראים למשמעות זאת כבוד נאמר: מלֹא כל הארץ כבודו (ישעיה ו', 3), בשווה לדברו: ותהִלתו מלאה הארץ (חבקוק ג', 3), שכן השבח קרוי כבוד. נאמר: תנו לה' אלהיכם כבוד (ירמיה י"ג, 16). נאמר: ובהיכלו כֻּלו אֹמר כבוד (תהלים כ"ט, 9). זה מופיע הרבה. הבן אפוא גם את השיתוף הזה ב(ביטוי) כבוד ופרש אותו בכל מקום לפי הקשרו. אז תיחלץ מטעויות גדולות17.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב