החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ע'
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
רכב. משמעות השימוש הראשוני של ביטוי משותף1 זה היא הרכיבה המקובלת של אדם על בהמות: והוא רוכב על אתֹנו (במדבר כ"ב, 22). אחרי-כן הושאל להשתלטות על דבר, לכך שהרוכב משתלט על מה שהוא רוכב עליו ומושל בו. זהו שאמר: ירכיבהו על במֳתי ארץ (דברים ל"ב, 13); והרכבתיך על במֳתי ארץ (ישעיה נ"ח, 14) משמעותו: אתם תשתלטו על מרומי הארץ; ארכיב אפרים (הושע י', 11): אשליט אותו ואמשיל אותו. בהתאם למשמעות זאת נאמר על אודות האל יתעלה: רֹכב שמים בעזרך (דברים ל"ג, 26) ופירושו: השליט על השמים. וכן: לרֹכב בערבות (תהלים ס"ח, 5) משמעותו השליט על ערבות2 והוא הגלגל העליון המקיף3 את הכול4.
לשון החכמים ז"ל, החוזר ונשנה בכל מקום5, הוא שהם שבעה רקיעים, ושערבות הוא העליון המקיף את הכול3. ואל תגנה שהם היו מונים שבעה רקיעים, אף שהם רבים יותר6, כי יש מונים כדור אחד אף שיש בו מספר גלגלים, כפי שברור למעיינים בעניין זה, וכפי שעוד אסביר7.
כאן הכוונה רק לכך שהם8 תמיד אומרים במפורש שערבות הוא הגבוה מן הכול. על ערבות נאמר: רֹכב שמים בעזרך (דברים ל"ג, 26). ולשון חגיגה9 הוא לאמור: ערבות, רם ונשֹא שוכן עליו10 שנאמר "סולו לרֹכב בערבות" (תהלים ס"ח, 5) ומנא לן דאקרי "שמים"? כתיב הכא "לרֹכב בערבות" וכתיב התם: (דברים ל"ג, 26) "רֹכב שמים"11. ברור אפוא כי זה מתייחס כולו לגלגל אחד - והוא המקיף את הכול3 - אשר עוד תשמע על אודותיו רבות. התבונן בדברם שוכן עליו. הם לא אמרו: שוכן בו, כי לו אמרו: שוכן בו היה זה מחייב לו מקום, או שהוא יהיה כוח בו12, כפי שדימו כיתות הצאביה' שהאל הוא רוח הגלגל13. לכן באומרם: שוכן עליו אמרו מפורשות שהוא יתעלה נבדל מן הגלגל ואיננו כוח בו.
דע שרוכב שמים הושאל לו יתעלה לשם דימוי מוזר ונפלא14, כי הרוכב מעולה ממה שהוא רוכב עליו. ואין להגיד "מעולה מן" אלא מתוך אי-הקפדה15 בדיבור, שהרי אין הרוכב ממין מה שהוא רוכב עליו. הרוכב הוא גם זה שמניע את הבהמה ומוליך אותה כפי שהוא חפץ. היא כלי לו אשר הוא משתמש בה כפי שהוא רוצה. הוא נקי ממנה, לא מחובר אליה, אלא מחוץ לה. כן האלוה, יתהדר שמו: הוא מניע הגלגל העליון, אשר בתנועתו מתנועע כל מתנועע שבו16, והוא יתעלה נבדל ממנו ואין הוא17 כוח בו18.
בבראשית רבה, בפרשם את דבריו יתעלה: מעֹנה אלהי קדם (דברים ל"ג, 27), אמרו: הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו19. בעקבות זאת אמרו19: הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס. הדא הוא דכתיב כי תרכב על סוסיך (חבקוק ג', 8). זה לשונם. התבונן בו אפוא, ויתברר לך כיצד הם הסבירו את יחסו של האל יתעלה אל הגלגל, שהוא כלי שלו אשר בו הנהיג את המציאות. כי כל אימת שאתה מוצא את החכמים ז"ל אומרים כי בשמים20 הפלוניים יש כך וכך ובשמים הפלוניים יש כך וכך - אין משמעותו שבשמים יש גופים אחרים זולת השמים, אלא משמעותו שהכוחות היוצרים דבר פלוני והשומרים על סדרו באים מהשמים ההם. הראיה למה שאמרתי לך היא דברם: ערבות שבו צדק וצדקה ומשפט וגנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ונשמות ורוחות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים21. ברור שמכל מה שמנו כאן אין דבר שהוא גוף כך שיהיה בְמקום, כי טל אינו כפשוטו. התבונן כיצד אמרו על זאת: שבו, כלומר, שהם בתוך ערבות. הם לא אמרו שהם עליו. הרי זה כאילו הודיעו, שהדברים האלה הנמצאים בעולם, נמצאים רק הודות לכוחות הבאים מערבות. האל יתעלה הוא אשר עשׂה אותו22 עיקרון23 להם והכניס אותם בו24, ובכללם גנזי חיים. זה הנכון והאמת הטהורה, כי כל חיים הנמצאים בחי הם רק מאותם חיים כפי שאציין להלן25. התבונן כיצד מנו את נשמתן של צדיקים ונשמות ורוחות שעתידים להבראות, ומה נשגב עניין זה למי שמבין אותו. כי הנשמות הממשיכות להתקיים אחר המוות26 אינן הנשמה המתהווה27 באדם כאשר הוא נוצר, כי זאת המתהווה27 בשעת היווצרותו היא כוח הכנה בלבד28, בעוד הדבר הנבדל29 אחר המוות הוא מה שהגיע להיות בפֹעַל30. כמו כן אין הנשמה המתהווה27 זהה עם הרוח המתהווה27, ולכן מנו בין הדברים המתהווים נשמות ורוחות. ואִילו הנבדלים הם דבר אחד בלבד31. אנו כבר הסברנו כי רוח הוא שם משותף32. כן הסברנו בסוף ספר מדע33 את ריבוי המשמעויות שחל בשמות אלה.
התבונן אפוא כיצד המשמעויות המופלאות34 הנכונות, אשר אליהן הגיע עיונם של המעולים מבין אלה שעסקו בפילוסופיה, מפוזרות במדרשות. כאשר רואה אותם35 ראִּייה ראשונה איש מלומד, אשר אינו עושה-צדק, הוא צוחק להם, כי מפשוטם נראה לו שהם סוטים מאמיתות המציאות. הטעם36 לכל זה הוא הדיבור בחידות, כי הדברים זרים34 מכדי שיבינום ההמון, כפי שהודענו כמה פעמים.
אחזור להשלים את מה שהתחלתי לבאר, ואומר, שהם37 ז"ל החלו מביאים ראיות מלשונותיהם של פסוקים, לכך שהדברים שנמנו הם בערבות, באומרם38: צדק ומשפט דכתיב צדק ומשפט מכון כִּסְאֶךָ (תהלים פ"ט, 15), וכן הביאו ראיות על אלה שמנו אותם שהם מיוחסים לאל יתעלה שהם אצלו39. הבן זאת אפוא.
ובפרקי ר' אליעזר40 אמרו: שבעה רקיעים ברא הקב"ה ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות שנאמר "סולו לרֹכב בערבות" (תהלים ס"ח, 5). זה לשונו והבינהו אפוא גם כן.
דע שקבוצה של בהמות רכיבה קרויה מרכבה. זה חוזר הרבה: ויאסֹר יוסף מרכבתו (בראשית מ"ו, 29); במרכבת המשנה (שם, מ"א, 43); מרכבֹת פרעה (שמות ט"ו, 4). והראיה ששם זה חל על מספר בהמות - דברו: ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמִשים ומאה (מלכים א', י', 29). זאת ראיה שמרכבה מציין ארבעה סוסים. לכן אני אומר שמכיוון שנאמר כפי שנאמר, שאת כסא הכבוד נשׂאו ארבע חיות (יחזקאל א', 541), קראו אותן החכמים ז"ל: מרכבה מתוך שדימו אותן למרכבה שהיא ארבעה פרטים42.
זאת המידה אשר עד אליה נתגלגלו הדברים בפרק זה. כמו כן, יש הכרח בהערות רבות אחרות בעניין זה. אך הכוונה בפרק זה, אשר למענה חזרו ונשנו הדברים, שמשמעות דבריו רֹכב שמים (דברים ל"ג, 26) היא: מסובב את הגלגל המקיף3 ומניע אותו ביכולתו ורצונו. וכן דברו בסיום הפסוק: ובגאוָתו שחקים, אשר בגאותו מסובב את השחקים. הוא ביטא (שהוא מסובב את) זה הראשון שהוא ערבות, כפי שהבהרנו, בביטוי רכיבה, ו(שהוא מניע) את יתרם (ביטא) בביטוי גאוָה, כי בתנועת הגלגל העליון, זאת התנועה היומית43, יתנועעו הגלגלים כולם כתנועת החלק בכֹּל44. וזאת היא היכולת הגדולה אשר הניעה את הכול. לכן קרא זאת: גאוָה.
יהא-נא עניין זה נוכח תמיד בדעתך45 בקשר למה שאני עתיד להגיד, שהרי זאת היא הראיה הגדולה ביותר, שבה יודעים את מציאות האל. כוונתי לסיבוב הגלגל, כפי שאוכיח בהוכחה מופתית46. על כן - הבן זאת!

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב