החלק הראשון
 
החלק הראשון - פרק ע"ב
[האיגרת אל התלמיד]
פתיחה
פרק א'
פרק ב'
פרק ג'
פרק ד'
פרק ה'
פרק ו'
פרק ז'
פרק ח'
פרק ט'
פרק י'
פרק י"א
פרק י"ב
פרק י"ג
פרק י"ד
פרק ט"ו
פרק ט"ז
פרק י"ז
פרק י"ח
פרק י"ט
פרק כ'
פרק כ"א
פרק כ"ב
פרק כ"ג
פרק כ"ד
פרק כ"ה
פרק כ"ו
פרק כ"ז
פרק כ"ח
פרק כ"ט
פרק ל'
פרק ל"א
פרק ל"ב
פרק ל"ג
פרק ל"ד
פרק ל"ה
פרק ל"ו
פרק ל"ז
פרק ל"ח
פרק ל"ט
פרק מ'
פרק מ"א
פרק מ"ב
פרק מ"ג
פרק מ"ד
פרק מ"ה
פרק מ"ו
פרק מ"ז
פרק מ"ח
פרק מ"ט
פרק נ'
פרק נ"א
פרק נ"ב
פרק נ"ג
פרק נ"ד
פרק נ"ה
פרק נ"ו
פרק נ"ז
פרק נ"ח
פרק נ"ט
פרק ס'
פרק ס"א
פרק ס"ב
פרק ס"ג
פרק ס"ד
פרק ס"ה
פרק ס"ו
פרק ס"ז
פרק ס"ח
פרק ס"ט
פרק ע'
פרק ע"א
פרק ע"ב
פרק ע"ג
פרק ע"ד
פרק ע"ה
פרק ע"ו
דע שהנמצא הזה1 בכללותו הוא פרט2 אחד ולא יותר. כלומר, כדור הגלגל הקיצון עם כל מה שבתוכו3 הוא בלי ספק פרט אחד שהוא בבחינת ראובן ושמעון מצד הפרטיות. השוני של עצמיו, דהיינו, עצמי הכדור הזה על כל מה שבתוכו הוא כשוני בעצם בין איברי פרט אחד ממין האדם, למשל. לכן, כמו שראובן, למשל, הוא פרט אחד, והוא מחובר מאיברים שונים, כגון בשׂר ועצמות4, וממזגים שונים5 ומרוחות6, כן הכדור הזה בכללותו מחובר מן הגלגלים ומארבעת היסודות, וממה שמורכב מהם. אין בו ריקנות כלל, אלא הוא אטוּם וממולא. מרכזו הוא כדור הארץ. המים מקיפים את הארץ. האוויר מקיף את המים, והאש מקיפה את האוויר7.
הגוף החמישי8 מקיף את האש והוא כדורים רבים, זה בתוך זה, אשר אין ביניהם חללים ולא ריקנות כלל. אלא הם עגולים בצורה משוכללת, דבוקים זה בזה. כולם נעים תנועה סיבובית קבועה. רצוני לומר שכּל כדור מהם אינו ממהר פעם ומאט פעם אחרת, אלא כל אחד צמוד לטבעו במהירותו ובכיוון תנועתו. אבל אחדים מכדורים אלה מהירים יותר בתנועתם מאחרים. המהיר שבכולם בתנועתו הוא הגלגל המקיף את הכל9. הוא אשר נע תנועה יומית ומניע את כולם עמו בתנועת החלק בכל, כי כולם חלקים בו.
מרכזיהם של גלגלים אלה שונים. מהם כאלה שמרכזם מרכז העולם, ומהם כאלה שמרכזם חוץ למרכז העולם10. מהם הנעים תמיד תנועתם המיוחדת להם מן המזרח אל המערב, ומהם הנעים תמיד מן המערב אל המזרח. כל כוכב בכדורים אלה הוא חלק מן הגלגל אשר הוא בו. הוא קבוע במקומו ואין לו תנועה המיוחדת לו. הוא נראה נע רק בגלל תנועת הגוף אשר הוא חלק ממנו11.
החומר של הגוף החמישי הזה בכללותו הנע במעגל אינו כחומר של הגופים של ארבעת היסודות אשר בתוכו.
אי-אפשר בשום פנים ואופן שמספר הכדורים האלה המקיפים את העולם יהיה פחות משמונה-עשׂר כדורים. אפשר שמספרם גדול יותר. הדבר צריך עיון. האם יש גלגלי-משנה12, והם אלה אשר אינם מקיפים את העולם, דבר זה צריך עיון.
בתוך הכדור הזה הנמוך, הסמוך אלינו13 יש חומר אחד14 השונה מחומרו של הגוף החמישי. חומר זה קיבל ארבע צורות ראשונות. בארבע אלה הוא נעשׂה ארבעה גופים: הארץ, המים, האוויר והאש. לכל אחד מארבעה אלה יש מקום טבעי מיוחד לו, והוא אינו נמצא בזולתו כשהוא עזוב לטבעו. אלה הם גופים דוממים, אשר אין בהם חיים ולא השׂגה. אין הם נעים מעצמם, אלא נחים במקומותיהם הטבעיים. אם מוציאים אחד מהם ממקומו בכפייה, אזי, כאשר הגורם הכופה נעלם, ינוע (הגוף) לחזור אל מקומו הטבעי; כי יש בו העיקרון הזה אשר בגללו הוא ינוע בקו ישר לחזור אל מקומו. אין בו עיקרון אשר הוא ינוח בגללו ולא שינוע שלא בקו ישר.
התנועות הישרות המצויות לארבעת היסודות האלה בשעה שהם נעים לחזור למקומותיהם הן שתי תנועות; תנועה כלפי (הגלגל) המקיף9 והיא לאש ולאוויר ותנועה כלפי המרכז והיא למים ולארץ. כאשר כל אחד מהם מגיע אל מקומו הטבעי הוא נח15. ואִילו אותם גרמים עגולים16 הם חיים ובעלי נפש אשר באמצעותה הם נעים17. אין בהם עיקרון של מנוחה כלל. לא חל בהם שינוי אלא בתנוחה בתנועתם הסיבובית. אם יש להם שׂכל שבאמצעותו הם יוצרים מושׂגים מופשטים18 - דבר זה אינו ברור אלא לאחר עיון מדוקדק.
כאשר נע הגוף החמישי בכללותו תמיד סביב, נוצרת בשל כך תנועה כפויה ביסודות - רצוני לומר באש ובאוויר - המוציאה אותם ממקומותיהם כך שהם נדחפים אל המים. והכל חודר אל תוך גרם הארץ, אל מעמקיה. כך נוצר עירוב של היסודות. אחרי-כן הם מתחילים לנוע כדי לשוב אל מקומותיהם. אז יוצאים גם חלקים מן הארץ בשל כך ממקומותיהם בלוויית המים, האוויר והאש. תוך כדי כל זאת הם משפיעים אלה על אלה ומושפעים זה מזה. כך נוצר שינוי בתערובת באופן שראשית נוצרים ממנה הקיטורים למיניהם השונים, אחרי-כן המחצבים19 למיניהם השונים וכל מיני הצמחים ומינים רבים של בעלי-חיים בהתאם למה שמצריך המזג של התערובת20.
כל מה שמתהווה וכלה, מתהווה מן היסודות וכלה אליהם21. כמו כן מתהווים היסודות זה מזה22 וכַלים זה אל זה23; שכן החומר של הכל הוא אחד24, ולא תיתכן מציאותו של חומר בלי צורה, ולא נמצאת צורה טבעית מאותן (צורות) מתהוות וכלות בלי חומר. מכאן שהעניין של התהוותם וכליונם, והתהוות כל מה שמתהווה מהם וכלה אליהם חוזר במעגל בדומה לסיבוב הגלגל, באופן שתנועת החומר הזה, המקבל-צורה על-ידי ההתחלפות הרצופה של הצורות עליו, היא כתנועת הגלגל ב"איפה"25, כך שאותן תנוחות עצמן חוזרות לכל חלק שלו26.
כשם שבגוף האדם יש איברים שליטים ואיברים נשלטים הזקוקים לשם המשך קיומם להנהגת האיבר השליט המנהיג אותם, כך בעולם כולו בכללותו יש חלקים שליטים, דהיינו, הגוף החמישי המקיף9 וחלקים נשלטים הזקוקים למנהיג, דהיינו, היסודות ומה שמורכב מהם. כשם שהאיבר הראשי, אשר הוא הלב, נע תמיד והוא העיקרון27 של כל תנועה המצויה בגוף, ושאר איברי הגוף נשלטים על-ידו, והוא שולח להם בתנועתו את כוחותיהם אשר הם זקוקים להם לפעולותיהם, כן הגלגל הוא המנהיג בתנועתו את כל חלקי העולם והוא שולח לכל מתהווה את הכוחות המצויים בו. מכאן שכּל תנועה המצויה בעולם - עקרונה27 הראשון הוא תנועת הגלגל28. וכל נפש המצויה לכל בעל נפש בעולם - עקרונה27 נפש הגלגל.
דע שהכוחות המגיעים מן הגלגל אל העולם הזה - כפי שכבר התברר - הם ארבעה כוחות: [א.] כוח המחייב ערבוב והרכבה. ואין ספק שכוח זה מספיק כדי ליצור את המחצבים19; [ב.] כוח הנותן לכל צמח את הנפש הצמחית; [ג.] כוח הנותן לכל חי את הנפש החייתית; [ד.] כוח הנותן לכל מְדַבֵּר את הכוח המדבר29. כל זאת באמצעות הזוהר והחושך שבעקבות אורם וסיבובם30 סביב הארץ.
כשם שאילו נח הלב כהרף-עין, היה הפרט מת וכל תנועותיו וכוחותיו בטלים, כך אִילו נחו הגלגלים היה זה מות העולם והתבטלות כל אשר בו. וכשם שהחי חי כולו רק בתוקף תנועת לבו, אף-על-פי שיש בו איברים נחים אשר אינם חשים, כגון עצמות, סחוסים ואחרים, כך המציאות הזאת היא פרט אחד31 החי בתנועת הגלגל - אשר הוא בו בבחינת הלב ביחס לבעל-הלב - אף-על-פי שיש בו גופים נחים דוממים רבים. לכן כך ראוי לך לתאר32 את כללות הכדור הזה כפרט אחד חי, נע, בעל-נפש, כי אופן זה של תיאור32 נחוץ מאוד או33 מועיל מאוד בהוכחה המופתית שהאל הוא אחד, כפי שנסביר34. לפי התיאור32 הזה גם יתברר שהאחד ברא רק אחד35.
כשם שאי-אפשר שיימצאו איברי אדם בנפרד כשהם איברי אדם באמת, כלומר, שיהיה הכבד נפרד או הלב נפרד או בשׂר נפרד, כן אי-אפשר שיימצאו חלקי העולם זה בלא זה במציאות קבועה זאת אשר עליה אנו מדברים, באופן שתימצא אש בלי ארץ, או ארץ בלי שמים, או שמים בלי ארץ.
כשם שיש בכל אדם ואדם כוח כלשהו הקושר את איבריו אלה עם אלה והנותן לכל איבר את מה שצריך לשמור לו את תקינותו ודוחה מפניו את מה שמזיק לו - והוא אשר דיברו עליו הרופאים מפורשות ואמרו: "הכוח המנהיג את גוף בעל-החיים", ולעתים קרובות קראו לו "טבע" - כן יש בעולם בכללותו כוח הקושר (את חלקיו) זה בזה, שומר את המינים שבו מלכלות, שומר גם את פרטי המינים שבו למשך התקופה שאפשר לשומרם, וכן שומר גם כמה מפרטי העולם. אם כוח זה הוא באמצעות הגלגל או לא - צריך עיון.
בגופו של כל אדם ואדם יש דברים מכוונים, מהם דברים שנועדו לקיימו, כגון איברי התזונה, ומהם שנועדו לקיים את מינו כגון איברי ההולדה, ומהם שנועדו לצרכו אשר הם הכרחיים לו במזונותיו וכיוצא בהם כגון הידיים והעיניים. יש בו גם דברים לא מכוונים לעצמם, אלא שהם נובעים ונמשכים אחר מזגם של אותם איברים, אשר אותו מזג מיוחד הכרחי לשם קיום אותה צורה כפי שהיא, כדי שהיא תפעל את הפעולות המכוונות. מכאן שקיומו של מה שהוא מכוון גורר אחריו - בהתאם להכרח החומר - דברים אחרים, כגון שׂער הגוף וצבעו. לכן אין עניינם של אלה נוהג על-פי סדר. לעתים קרובות נעדר חלקם. יש בהם גם הבדל כמותי גדול מאוד בין האנשים כפי שאין לגבי האיברים. שהרי לא תמצא אדם שיש לו כבד גדול פי עשׂרה מכבדו של אדם אחר. אבל אתה מוצא - למשל - אדם חסר זקן או שׂער במקומות מסוימים בגוף, או שיש לו זקן פי עשׂרה או פי עשׂרים מזקנו של אדם אחר. כן הוא על-פי רוב בתת-מין זה, כוונתי להבדל הכמותי בשׂער ובצבעים. - באותו אופן יש במציאות כולה מינים המכוונים להתהוות, קבועים ונוהגים על-פי סדר, אשר אין ביניהם אלא הבדל מועט בהתאם למקרה36 של מין זה באיכותו ובכמותו. ויש מינים שאינם מכוונים, אלא נובעים מטבע ההתהוות והכליון הכלליים כגון מיני התולעים הנוצרות באשפתות ומיני בעלי-החיים הנוצרים בפירות כאשר הם נרקבים, ומה שנוצר מרקבון הלחויות, והתולעים הנוצרות במעיים וכיוצא באלה. ובכלל נראה לי שכּל מה שלא נמצא בו כוח להוליד כמותו הוא כיוצא בו. ולכן אין אתה מוצא שהם שומרים על סדר, אף-על-פי שאי-אפשר בלעדיהם כשם שאי-אפשר מבלעדי צבעים שונים ואי-אפשר בלי מיני שׂער בבני-אדם שונים.
כשם שיש באדם גופים שכּל פרט מהם קבוע, כגון האיברים העיקריים, ואיברים הנשארים קיימים במין ולא בפרט כגון ארבע הלחויות5, כן יש במציאות בכללותה גופים קבועים הנשארים קיימים בפרט, דהיינו, הגוף החמישי37 בכל חלקיו, וגופים הנשארים קיימים במין, כגון היסודות ומה שמורכב מהם.
כשם שכוחות האדם המחייבים את התהוותו ואת קיומו במשך הזמן שהוא קיים הם בעצמם המחייבים את כליונו והישחתו, כך סיבות ההתהוות הן בעצמן סיבות הכליון בכל עולם ההתהוות והכליון. למשל, ארבעת הכוחות הנמצאים בגופו של כל ניזון - והם המושך, העוצר, המעכל והדוחה - אִילו היה אפשר שכוחות אלה יהיו כמו הכוחות השׂכליים, כך שלא יפעלו אלא מה שראוי ובזמן הראוי ובמידה הראויה - היה האדם ניצל מפגעים גדולים וממחלות מרובות. אולם מכיוון שאין זה אפשרי, אלא הם פועלים פעולות טבעיות בלי מחשבה ושיקול-דעת38 ואינם משׂיגים כלל את מה שהם פועלים - נובע מכך שנוצרות בגללם מחלות קשות ופגעים, אף-על-פי שהם הכלי להתהוות בעל-החיים ולקיומו לאורך התקופה שהוא קיים.
ההסבר של זה הוא שהכוח המושך, למשל, אִילו משך רק את הדבר המתאים מכל הבחינות ובמידה הדרושה בלבד, היה האדם ניצל ממחלות ופגעים רבים. אבל, אין הדבר כן, אלא הוא מושך כל חומר המזדמן מסוג משיכתו. ואם חומר זה סוטה במעט בכמותו ואיכותו, נובע מכך שהוא מושך חומר שהוא חם יותר ממה שדרוש או קר יותר ממה שדרוש. או גס יותר, או עדין יותר, או מרובה יותר. כתוצאה מכך נחסמים העורקים, נוצרים סתימה וריקבון, איכותן של הלחויות5 נפסדת, כמויותיהן משתנות ונוצרות מחלות כמו שחין, גרדת, וגבשושיות או פגעים קשים, כגון הגידול הסרטני, הצרעת, והמֶקֶק39 עד שצורת האיבר או האיברים נשחתת.
כן הדבר בכל ארבעת הכוחות. כך ממש הדבר בכלל המציאות. אותו דבר המחייב התהוות המתהווה והתמדת מציאותו במשך תקופת-מה, והוא עירוב היסודות בכוחות הגלגלים המניעים אותם, המפוזרים בהם - הוא עצמו הסיבה להיווצרות גורמים מזיקים במציאות, כגון שטפונות, גשמי זעף, שלג, ברד, רוחות סוערות, רעמים, ברקים ועיפוש האוויר, או היווצרות גורמים קטלניים מאוד המכלים עיר או ארצות או אזור גיאוגרפי40, כגון שקיעת-הקרקע, רעידות-אדמה, חזיזים (הניתכים מן השמים), ומים שוטפים מן הימים והמצולות41.
דע שאומרים על האדם שהוא עולם קטן42 לא בגלל מה שאמרנו שמדמים את העולם כולו לפרט אחד מבני-האדם. שהרי דימוי זה נוהג אף בכל פרט מפרטי בעלי-החיים השלמים באיבריהם, ומעולם לא שמעת איש מן הראשונים שאמר, שחמור או סוס הם עולם קטן. אלא הדבר נאמר על האדם רק בגלל העניין המיוחד לאדם והוא הכוח המדבר29, דהיינו, השׂכל אשר הוא השׂכל ההיולי43. עניין זה אינו מצוי באף אחד ממיני בעלי-החיים זולתו. ההסבר לכך הוא ששום פרט מפרטי בעלי-החיים אינו זקוק לשם המשך מציאותו לחשיבה, שיקול-דעת44 והנהגה. אלא הולך הוא ורץ בהתאם לטבעו45, אוכל מה שהוא מוצא ממה שמתאים לו, חוסה באיזה מקום שמזדמן לו וקופץ על נקבה כלשהי בעת ייחומו אם יש לו תקופת ייחום. כתוצאה מכך ימשיך פרט זה להתקיים במשך הזמן שהוא מתקיים ונמשכת מציאות מינו. אין הוא זקוק כלל לפרט אחר ממינו שיעזור לו ויסייע לו לשרוד, באופן שיעשׂה בשבילו דברים שאין הוא עושה בעצמו. ואִילו האדם דווקא - אִילו היינו מניחים פרט אחד ממנו נמצא לבדו כשהוא נעדר הנהגה ונעשׂה כבהמות - היה אובד מייד. הישרדותו אפילו יום אחד לא היתה אפשרית, אלא במקרה46, רצוני לומר, שמצא במקרה47 דבר שיזון עצמו בו. כי מזונותיו אשר עליהם קיומו צריכים למלאכה והנהגה ארוכה אשר לא תשלם אלא במחשבה ושיקול-הדעת48, בכלים רבים וגם על-ידי אנשים רבים, אשר לכל אחד מהם העיסוק המיוחד לו. לכן צריך מישהו שישלוט בהם ויאגדם כדי שהתאגדותם תהיה סדורה ותמשיך להתקיים כדי שיסייעו זה לזה. גם לשם ההגנה מפני החום בזמן החום ומפני הקור בזמן הקור והשמירה מן הגשמים, השלגים ונשיבת הרוחות, הוא צריך להכין הכנות מרובות אשר כולן לא תתבצענה אלא במחשבה ושיקול-הדעת48. לכן נמצא בו כוח מדבר זה אשר בו הוא חושב, שוקל-בדעתו, עושה ומכין באמצעות מינים (שונים) של מלאכות את מזונותיו, מחסהו ומלבושו, ובאמצעותו הוא מנהיג את כל איברי גופו כדי שיפעל השליט שבהם את פעולתו ויונהג (האיבר) הנשלט שביניהם כפי מה שיונהג49. לפיכך, אִילו היית מניח איש מן האנשים משולל כוח זה, עזוב לכוחו החייתי בלבד, היה אובד וכלה מייד. כוח זה נכבד מאוד. הוא הנכבד מכל כוחות בעלי-החיים. הוא גם נסתר מאוד. אמיתתו אינה מובנת במחשבה הראשונה המשותפת50, כפי שמובנים שאר הכוחות הטבעיים.
כן יש במציאות דבר-מה המנהיג את כללותה, המניע את האיבר השליט הראשון שלה אשר נתן לו כוח הנעה כך שבו הוא מנהיג את מה שזולתו. אִילו היינו מניחים שבטל אותו דבר, היתה בטלה מציאותו של הכדור הזה כולו51, מה ששליט בו ומה שנשלט בו. בתוקף הדבר הזה נמשכת מציאותו של הכדור ושל כל חלק בו. דבר זה הוא האלוה, יתעלה שמו. רק במובן זה נאמר על האדם שהוא עולם קטן, כי יש בו עיקרון כלשהו המנהיג את כולו52. בשל העניין הזה נקרא האל יתעלה בלשוננו "חיי העולם" ונאמר: וישבע בחֵי העולם (דניאל י"ב, 7).
דע שהדימוי הזה אשר דימינו את העולם בכללותו לפרט אחד מבני-האדם אין לחלוק עליו בשום דבר ממה שהזכרנו אלא בשלושה דברים: אחד, שהאיבר השליט של כל בעל-חיים שיש לו לב מפיק תועלת מן האיברים הנשלטים. תועלתם מגיעה אליו. במציאות הכוללת אין דבר כזה. אלא כל מי שמאציל53 הנהגה או נותן כוח אינו מפיק שום תועלת מן הנשלט. אלא נתינתו את מה שהוא נותן לו היא כנתינת מי שעושה חסד וטובה ופועל מתוך נדיבות שבטבעו ומעלה הטבועה באופיו, לא מתוך ציפייה לתועלת54, כדי להידמות לאלוה יתעלה שמו55.
השני הוא שלבו של כל בעל-חיים שיש לו לב הוא באמצעיתו. שאר האיברים הנשלטים מקיפים אותו כדי שיפיק תועלת מכולם שיגנו וישמרו עליו כדי שלא ימהר אליו נזק מבחוץ. בעולם בכללותו הדבר הפוך: הנכבד יותר בו מקיף את הנקלה יותר, כי הוא בטוח מלקבל השפעה מזולתו. אף אִילו היה עשׂוי לקבל השפעה, לא היה מוצא מחוץ לעצמו גוף אחר שישפיע עליו. לכן הוא מאציל53 על מה שבתוכו, ואין מגעת אליו השפעה כלל56, ולא כוח מגופים אחרים57.
גם כאן יש דַמְיוּת כלשהי. כי בבעל-חיים כל כמה שאיבר רחוק יותר מן האיבר הראשי, הוא פחות נכבד מן האיברים הקרובים אליו. כן הוא הדבר בעולם כולו: ככל שהגופים קרובים יותר למרכז הם עכורים, העצם שלהם גס, תנועתם קשה ואורם ושקיפותם נעלמים בשל ריחוקם מן הגוף הנכבד המאיר השקוף הנע העדין הפשוט, דהיינו, הגלגל. ככל שגוף מתקרב אליו הוא רוכש משהו מן התכונות האלה בהתאם לקרבתו, ונעשׂה לו כבוד כלשהו ביחס למה שנמוך ממנו.
השלישי הוא שכוח מדבר זה הוא כוח בגוף, בלתי-נבדל ממנו58, בעוד האל יתעלה אינו כוח בגוף העולם אלא הוא נבדל מכל חלקי העולם. הנהגתו יתעלה והשגחתו מתלוות אל העולם בכללותו התלוות אשר מהותה59 ואמיתתה נסתרת מאתנו. כוחו של בשׂר ודם קצר (מלהבין) זאת. שכן יש הוכחה מופתית לכך שהוא יתעלה נבדל מן העולם ומנותק60 ממנו. כן מוכחת הוכחה מופתית הימצאות רשמי הנהגתו והשגחתו61 בכל חלק מחלקי העולם, זעיר ובזוי ככל שיהיה. השבח למי ששלמותו מסנוורת את עינינו.
דע שהיה ראוי שנדמה את יחס האל יתעלה אל העולם ליחס השׂכל הנקנה62 אל האדם, שכן השׂכל הנקנה אינו כוח בגוף והוא נבדל מן הגוף היבדלות אמיתית ומאציל53 עליו. היה מקום לדמות את הכוח המדבר אל שׂכלי הגלגלים63 אשר הם בגופים. אבל64 עניין שׂכלי הגלגלים, מציאות השׂכלים הנבדלים65 ותיאור66 השׂכל הנקנה - אשר אף הוא נבדל - הם דברים שצריכים עיון וחקירה. ראיותיהם נסתרות, אף שהן נכונות, וחלים בהן ספקות רבים. לטוען נגדם יש מה לטעון. למערער עליהם יש על מה לערער. אנו העדפנו תחילה שתתאר לך66 את המציאות בצורה הברורה אשר אין לדחותה. כך איש לא יכחיש את מה שהזכרנו בהרחבה, זולת שני (טיפוסים של) אנשים: (1) הבור בעניין ברור, כמו שמי שאינו מהנדס דוחה עניינים מתמטיים שהוכחו הוכחה מופתית, או (2) מי שמעדיף להיאחז בדעה קודמת כלשהי ומטעה את עצמו. אך מי שרוצה לעיין עיון אמיתי ילמד-נא עד שיתברר שכּל מה שמסרנו נכון, ויידע שזאת היא צורת הנמצא הזה שמציאותו קבועה בלי ספק וחשד. הרוצה לקבל זאת, את כל מה שהוכח בהוכחה מופתית, מפי מי שהוכח לו בהוכחה מופתית - יקבל-נא ויבנה על זאת את היקשיו וראיותיו. אבל אם אין הוא מעדיף את הקבלה מאחרים67, אף לא בעקרונות אלה, ילמד-נא ובסופו של דבר יתברר לו שכך הוא העניין. הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך (איוב ה', 27).
לאחר הקדמה זאת אני מתחיל לציין את מה שהבטחנו לציינו ולהבהירו.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב