החלק השני
 
החלק השני - פרק י'
ידוע ומפורסם בכל ספרי הפילוסופים שבדברם על ההנהגה הם אומרים שהנהגת העולם השפל הזה - דהיינו, עולם ההתהוות והכליון - היא בכוחות השופעים מן הגלגלים. ציינו לך זאת מספר פעמים1, וכן מוצא אתה את החכמים ז"ל אומרים2: אין לך כל עשֹב ועשֹב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו "גדל" שנאמר: הידעת חֻקות שמים אם תשֹים משטרו בארץ? (איוב ל"ח, 33). בשם מזל הם קוראים גם לכוכב. אתה מוצא זאת בצורה ברורה בתחילת בראשית רבה. שם3 אמרו: יש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים יום ויש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים שנה. בדברים אלה4 אמרו אפוא מפורשות שאפילו לפרטי ההוויה יש כוחות של כוכבים המיוחדים להם. ואף-על-פי שכּל כוחות הגלגלים זורמים בכל הנמצאים, יש גם כוח של כוכב מסוים המיוחד למין מסוים, כמו שהמצב הוא לגבי כוחותיו של גוף אחד. שכן המציאות כולה היא פרט אחד, כפי שציינו5.
כמו כן ציינו הפילוסופים שיש לירח כוח נוסף, מיוחד ליסוד המים. הראיה לכך היא התוספת בימים ובנהרות עם היווסף הירח וחסרונם עם חסרונו, וכי גאות המים היא עם בואו של הירח, והשֵפל הוא עם התרחקותו, כוונתי לעלייתו וירידתו ברבעי הגלגל, כפי שהוא ברור וּמְחֻוָּר למי שעקב אחר זאת. ברור מאוד שקרן השמש מניעה את יסוד האש, כפי שאתה רואה שהחום זורם במציאות עם השמש, ושהקור גובר בהתרחקה או בהֶעְדֵּרה מן המקום. זה ברור מכדי שנאריך בהזכרתו.
מכיוון שידעתי זאת, עלה אפוא בדעתי שארבעת הכדורים המצוירים6 האלה, אף שהם בכללותם משפיעים כוחות מהם בתוך כל המתהווים, ושהם סיבותיהם7 - יש לכל כדור יסוד מארבעת היסודות, שאותו כדור הוא עקרון כוחותיו של אותו יסוד במיוחד, והוא המניע אותו על-ידי תנועתו בתנועת ההתהוות שלו8: כדור הירח מניע את המים, וכדור השמש מניע את האש, וכדור שאר כוכבי-הלכת מניע את האוויר. בגלל ריבוי תנועותיהם (של כוכבי-הלכת)9, השוני ביניהם10, שיבתם11, ישרותם ושהייתם - מרובות הצורות שלובש האוויר; הוא מרבה להשתנות, להתכווץ ולהתפשט במהירות. כדור כוכבי-השבת מניע את האדמה. אולי משום כך תנועתה מתנהלת בכבדות לקבל היפעלות ולהתמזג, בשל אִטיות כוכבי-השבת בתנועתם12. [החכמים] הצביעו על כך שכוכבי-השבת מיוחדים לאדמה, באומרם שמספר מיני הצמחים כמספר פרטי הכוכבים13 מכלל הכוכבים.
ואפשר שכך יהיה הסדר שיהיו הכדורים ארבעה, והיסודות הנעים בגללם ארבעה, והכוחות היוצאים מהם אל המציאות בכללותה - ארבעה14, כפי שהבהרנו15.
כמו כן הסיבות לכל תנועה של גלגל הן ארבע: (א) תבנית הגלגל, דהיינו כדוריותו, (ב) נפשו, (ג) שׂכלו אשר בו הוא מצייר16, כפי שהבהרנו17, ו-(ד) השׂכל הנבדל אשר אליו תשוקתו18. הבן זאת אפוא מאוד!
ופירושו שלולא היתה תבניתו תבנית זאת לא היה יכול בשום אופן לנוע תנועה סיבובית רצופה, כי לא תיתכן רציפות תנועה בחזרה אלא בתנועה סיבובית בלבד. הנע תנועה ישרה, אפילו היה חוזר באותו מסלול ממש מספר פעמים, תנועתו לא תהיה רצופה, כי בין כל שתי תנועות מנוגדות יש מנוחה, כפי שהוכח במקומו בהוכחה מופתית17. התברר אפוא שההכרחי לרציפות התנועה החוזרת באותו מסלול ממש שהנע ינוע בסיבוב19. אך רק בעל נפש נע20.
מכאן מתחייבת מציאותה של נפש. ויש הכרח בדחף לתנועה והוא ציור21 ותשוקה אל מה שצויר, כפי שציינו22.
וזה לא יהיה אלא בשׂכל, שהרי אין זאת בריחה מן הנוגד ולא חיפושׂ המתאים.
יש אפוא הכרח בנמצא כלשהו שנצטייר21 ונוצרה תשוקה אליו, כפי שהבהרנו22.
אלה הן אפוא ארבע הסיבות לתנועת הגלגל. וארבעה אופני כוחות כוללים יוצאים ממנו אלינו והם כוח יצירת המחצבים, כוח הנפש הצמחית, כוח הנפש החייתית, וכוח הנפש השׂכלית, כפי שביארנו23. ועוד, לכשתתבונן בפעולותיהם של כוחות אלה, תמצא שהן שני מינים: יצירת כל הנוצר, ושמירת הנוצר הזה, דהיינו, שמירת מינו תמיד, ושמירת פרטיו זמן-מה. זאת היא משמעות הטבע אשר נאמר שהוא חכם, מנהיג, משגיח על הבאת בעלי-החיים לידי מציאות באומנות המשולה למלאכת האומן, דואג לשמור עליהם ולקיים אותם24 על-ידי יצירת כוחות מעצבי צורה אשר הם סיבת מציאותם, וכוחות מזינים שהם סיבה להמשך קיומם, ולשמור עליהם כל זמן שאפשר25. הכוונה היא לאותו עניין אלוהי26 אשר ממנו מגיעות שתי פעולות אלה באמצעות הגלגל.
מספר ארבע זה מופלא הוא וראוי להתבונן בו14. במדרש רבי תנחומא אמרו: כמה מעלות היו בסולם? ארבע27. הכוונה לדברו והנה סֻלם מֻצב ארצה (בראשית כ"ח, 12). ובכל המדרשות נזכר כי ארבע מחנות של מלאכים הם, והדברים חוזרים ונשנים28. וראיתי בכמה כתבי-יד: כמה מעלות היו בסולם? שבע. אבל כל כתבי-היד וכל המדרשות מסכימים כי מלאכי אלהים אשר ראה עולים ויורדים היו ארבעה דווקא, שניים עולים ושניים יורדים29, ושהארבעה נפגשו בשלב אחד משלבי הסולם. נמצאו הארבעה בשורה אחת, שני העולים ושני היורדים. מכאן למדו שרוחב הסולם היה כרוחב העולם ועוד שליש במראה הנבואה, כי רוחב מלאך אחד במראה הנבואה כמידת שליש העולם, שנאמר וּגְוִיָּתוֹ כתרשיש (דניאל י', 6)30. יוצא שרוחב הארבעה עולם ושליש. ובמשליו של זכריה בתארו ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחֹשת (זכריה ו', 1), אמר כהסבר לכך: אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיַצֵּב על אדון כל הארץ (שם, ו', 5), כי הם העילה לכל נוצר31.
מה שהזכיר נחושת וכן שאמר נחושת קלל (יחזקאל א', 7; דניאל י', 6), רמז בכך לדו-משמעות מסוימת32. עוד תשמע הערה על כך33. ומה שהם אומרים שהמלאך שליש העולם, כלומר, שהם אומרים בבראשית רבה34 בלשון זה: שהמלאך שלישו של עולם, זה ברור מאוד. כבר ביארנו זאת בחיבורנו הגדול בהלכה35, כי הברואים כולם שלושה חלקים: השׂכלים הנבדלים והם המלאכים, והשני גרמי הגלגלים והשלישי החומר הראשון36, כוונתי לגופים המשתנים תמיד מתחת הגלגל. כך יבין מי שרוצה להבין את החידות הנבואיות ויתעורר מתרדמת ההתעלמות ויינצל מים הבורות, ויעלה אל העליונים37. אך מי שיימצא חן בעיניו לשׂחות בים בורותו וירד מטה מטה38 הוא לא יצטרך לעייף את גופו ולא את לבו. הוא יחדל לנוע, וטבעי הוא שיֵרֵד אל שפל המדרגה.
הבן אפוא את כל מה שנאמר, התבונן בו ולמד ממנו לקח!


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב