החלק השני
 
החלק השני - פרק י"א
דע שכאשר אדם שלמד מתמטיקה בלבד קורא ומבין עניינים אסטרונומיים אלה שהוזכרו, הוא חושב שהם הוכחה מופתית חותכת שצורת הגלגלים ומספרם הם כאלה. אבל הדבר אינו כן, ואין זה מה שמדע האסטרונומיה מבקש. אלא יש מהם עניינים שהוכח הוכחה מופתית שהם כאלה, כגון שהוכח שמסלול השמש הוא מסלול הנוטה ביחס לקו המשווה1. זה דבר שאין בו ספק. אבל האם יש לה גלגל-חוץ-למרכז או גלגל-הקפה לא הוכח הוכחה מופתית2. זה מן הדברים שהאסטרונום אינו דואג להם, מכיוון שמטרת מדע זה להניח מתכונת3 שעִמָּהּ אפשר שתנועת הכוכב תהיה אחת, סיבובית, שאין עִמה האצה ולא האטה ולא שינוי, ושמה שמתחייב מתנועה זאת יתאים למה שרואים. עם זאת הוא מבקש למעט בתנועות ובמספר הגלגלים ככל האפשר. אם, למשל, יש ביכולתנו להניח מתכונת אשר על-פיה תהיינה אפשריות התנועות הנראות-לעין של כוכב זה על-פי שלושה גלגלים, ומתכונת אחרת אשר על-פיה יתאפשר אותו דבר עצמו על-פי ארבעה גלגלים, ראוי לנו לסמוך על המתכונת אשר מספר התנועות בה קטן יותר. לכן העדפנו לגבי השמש יציאה-חוץ-למרכז על פני גלגל-הקפה, כפי שציין פטולמאיוס.
בהתאם לכך, מכיוון שהשׂגנו שתנועות כוכבי-השבת כולן תנועה אחת אשר אינה משתנה ושאין מצביהם אלה ביחס לאלה משתנים, סמכנו על כך שכולם בגלגל אחד. אך לא מן הנמנע שיהיה כל כוכב מהם בגלגל (משלו) ותנועותיהם תנועה אחת, ושגלגלים אלה כולם באותם קטבים. במקרה כזה יהיו השׂכלים כמספר הכוכבים, כפי שנאמר היש מספר לגדודיו (איוב כ"ה, 3), כלומר בשל ריבויים. כי השׂכלים, גרמי השמים וכל הכוחות - כולם גדודיו, ואולם מיניהם ניתנים בהכרח לספירה. אפילו היה הדבר כך לא היה נפגם לנו הסדר שלנו במנותנו את גלגל כוכבי-השבת בתור כדור אחד, כשם שאנו מונים את חמשת גלגלי כוכבי-הלכת למרות ריבוי גלגליהם4 בתור כדור אחד. שכן הכוונה, כפי שהבנת, היא רק למנות את כלל הכוחות שאנו משׂיגים במציאות השׂגה כוללת מבלי לדאוג לבירור מהותם האמיתית של השׂכלים והגלגלים. אך כל הכוונה היא שהנמצאים, זולת הבורא יתעלה, מתחלקים לשלושה חלקים - אחד: השׂכלים הנבדלים; השני: הגרמים הגלגליים הנושׂאים צורות קבועות, שאין הצורה בהם משתנה מנושׂא לנושׂא, והנושׂא עצמו אינו משתנה; השלישי: אלה הגופים המתהווים וכלים אשר משותף להם חומר אחד5 - ושההנהגה שופעת מן האלוה יתעלה על השׂכלים לדרגותיהם. ממה שקלטו השׂכלים שופעים טובות ואורות על גופי הגלגלים. ומן הגלגלים שופעים כוחות וטובות על גוף מתהווה וכלה זה מן [השפע] הרב שקלטו מעקרונותיהם6.
ודע שכּל המשפיע טוב כלשהו בדירוג הזה - אין מציאותו של המשפיע הזה, כוונתו ומטרתו, להשפיע על קולט אחד מסוים בלבד, שהרי מכך היה נובע אבסורד גמור. כי המטרה נכבדה יותר מן הדברים שהם למען המטרה. היה אפוא מתחייב שמציאותו של העליון יותר והשלם יותר והנכבד יותר תהיה למען השפל יותר. שום בר-דעת לא ידמה זאת. אלא הדבר הוא כפי שאתאר, והוא שכאשר דבר-מה שלם באופן כלשהו של שלמות - יש ששלמות זאת (מצטמצמת) בתחום שעצמוּתו מגיעה לידי שלמות, ואין שלמות עוברת ממנו לזולתו. ויש ששלמותו היא בתחום שממנו עודפת שלמות ועוברת לזולתו7. כגון שתאמר על דרך המשל שלאדם כלשהו יש רכוש המספיק לצרכיו ההכרחיים בלבד, ולא עודֵף ממנו מה שאחר יפיק ממנו תועלת. ולאדם אחר יש רכוש שעודף ועובר ממנו מה שמספיק לאנשים רבים, כך שהוא מעניק לאדם אחר כמות שבעטיה ייעשה גם אותו אדם עשיר, ועודף ממנו מה שמעשיר אדם שלישי. כך הדבר במציאות: השפע המגיע ממנו יתעלה להביא לידי מציאות שׂכלים נבדלים שָפַע גם מאותם שׂכלים באופן שהביאו זה את זה לידי מציאות, עד השׂכל הפועל8. שם נפסקה הבאת הנבדלים לידי מציאות. אבל מכל "נבדל" שפעה גם כן איזושהי הבאה לידי מציאות עד שהגלגלים הסתיימו בגלגל הירח, ואחריו הגוף המתהווה והכלה הזה, דהיינו, החומר הראשון9 ומה שמורכב ממנו. מכל גלגל מגיעים כוחות אל היסודות עד שמסתיימת שפיעתם אצל קִצָּהּ, (עולם) ההתהוות והכליון10.
כבר הסברנו שדברים אלה כולם אינם סותרים דבר ממה שציינו נביאינו ונושׂאי תורתנו. כי אומתנו היא אומה מלומדת מושלמת, כפי שהבהיר יתעלה באמצעות המנהיג11 אשר הביא אותנו לידי שלמות ואמר רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד', 6)12. אולם כאשר רשעי האומות הבורות13 איבדו את מעלותינו הטובות והשמידו את דברי- החוכמה שלנו ואת יצירותינו, וקטלו את חכמינו עד שנעשׂינו בורים, כפי שאיים לעשׂות לנו בשל עוונותינו באומרו ואבדה חָכמת חכמיו ובינת נבֹניו תסתתר (ישעיה כ"ט, 14), ואנו התערבנו בהם, עברו אלינו דעותיהם, כשם שעברו תכונותיהם ומעשׂיהם, כפי שאמר בעניין דמיון המעשׂים ויתערבו בגוים וילמדו מעשֹיהם (תהלים ק"ו, 35), כן אמר על מעבר דעותיהם של הבורים אלינו: ובילדי נָכרים ישֹפיקו (ישעיה ב', 6). יונתן בן עוזיאל עליו השלום תירגם זאת ובנימוסי עממיא יהכון14. ואנו גדלנו מורגלים לדעותיהם של הבורים, הפכו עניינים פילוסופיים כאילו הם זרים לתורתנו כמו שהם זרים לדעותיהם של הבורים; ואין הדבר כן15.
מכיוון שהזכרנו בדברינו כמה פעמים את השפע מן האלוה ומן השׂכלים ראוי שנבהיר לך את מהותו האמיתית, כלומר את העניין שמכנים בשם "שפע". אחר זאת אתחיל לדבר על חידוש העולם.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב