החלק השני
 
החלק השני - פרק ט"ו
כוונתי בפרק הזה להבהיר שאין לאריסטו, לפי דעתו-הוא, הוכחה מופתית לקדמות העולם. אין הוא טועה בזה. הוא עצמו יודע שאין לו הוכחה מופתית לזאת, ושהטיעונים והראיות שהוא מביא הם ראיות למראית-עין שהנפש נוטה אליהן יותר, ויש לגביהן פחות ספקות, כפי שטוען אלכסנדר1. ואין לחשוב2 שאריסטו מאמין שאמירות אלה הן הוכחה מופתית, שהרי אריסטו הוא אשר לימד את האנשים את דרכי ההוכחה המופתית, חוקיה ותנאיה3. מה שעורר אותי להגיד דברים אלה הוא שאחרוני ההולכים בעקבות אריסטו טוענים שאריסטו הוכיח הוכחה מופתית את קדמות העולם; ורוב האנשים המתיימרים שהם עוסקים בפילוסופיה מקבלים את סמכות אריסטו בשאלה זאת, וחושבים שכּל מה שהוא אמר הוא הוכחה מופתית חותכת שאין בה ספק. הם חושבים שמגונה לחלוק עליו או (לטעון) שדבר נסתר ממנו או שהיה לו דמיון-שווא בדבר מן הדברים. לכן ראיתי לנכון להתווכח אתם על דעתם ולהבהיר להם שאריסטו עצמו לא טען שהוכיח הוכחה מופתית בשאלה זאת.
דוגמה לכך שהוא אומר ב"פיסיקה"4: "כל מי שקדם לנו מחכמי הטבע מאמין שהתנועה אינה מתהווה ואינה כלה, למעט אפלטון, שהוא האמין שהתנועה מתהווה וכלה וגם השמים לשיטתו מתהווים וכלים". זה לשונו. והנה ידוע שאילו הוכח עניין זה בהוכחות מופתיות חותכות, לא היה אריסטו זקוק להביא סיוע מכך שחכמי הטבע שקדמו לו האמינו כך, ולא היה צריך להגיד את כל דברי הגנאי שאמר באותו מקום על החולקים עליו ולציין שדעתם רעה, שהרי כל מה שהוכח בהוכחה מופתית - אמיתותו לא תתרבה וּודאוּתו לא תתחזק על-ידי שכּל באי עולם יסכימו עליו. ולא ייגרע מאמיתותו ולא תחלש ודאותו אף אם כל תושבי הארץ יחלקו עליו5.
כן אתה מוצא את אריסטו אומר בספר השמים והעולם6, כאשר הוא מתחיל להבהיר שהשמים אינם מתהווים ואינם כלים: "ובכן אנו רוצים עתה לחקור, אחרי זאת, גם בדבר השמים ונאמר: האם לדעתך הם נתהוו מדבר-מה או לא נתהוו מדבר-מה? והאם חל עליהם הכליון או אינם כלים כלל?" לאחר שהציג שאלה זאת, ביקש להביא את טענותיהם של מי שטוענים שהשמים התהוו, ובעקבות זאת כתב דברים בזה הלשון7: "כי אנו, כאשר נעשׂה זאת, יהיו דברינו מקובלים יותר ורצויים יותר בעיני המיטיבים לעיין. מה גם שהם שומעים את טענות המתנגדים תחילה, שהרי אם נאמר את דעתנו אנו וטענותינו ולא נזכיר את טענות החולקים, יהיו הדברים מקובלים פחות על השומעים. ראוי לו למי שרוצה לדון דין צדק שלא יהיה עוין כלפי מי שחולק עליו, אלא יהיה נוח וינהג ביושר, ויכיר בנכונות טענותיהם התקֵפות כפי שהוא מכיר בנכונות טענות עצמו." זה לשון דברי האיש.
הוי קהל בעלי-העיון! האם נותר גנאי על האיש הזה לאחר ההקדמה הזאת? והאם אחרי הדברים האלה יחשוב מישהו שיש בידו הוכחה מופתית לבעיה זאת? והאם ידמה מישהו, כל שכּן אריסטו, שדבר שהוכח הוכחה מופתית יתקבל בצורה חלשה יותר אם לא יושמעו טענות החולקים עליו? ועוד, הוא ציין זאת כדעה שלו ושהראיות שלו הן טענות. האם אריסטו אינו יודע את ההבדל בין טענות להוכחות מופתיות? ובין דעות אשר הספק לגביהן יגבר או ייחלש לדברים שהוכחו הוכחה מופתית? ועוד, דברי מליצה אלה שהקדים בדבר עשיית צדק עם היריב כדי שדעתו (הוא) תתחזק - האם כל זה נחוץ לגבי הוכחה מופתית? לא. אלא כל מטרתו להבהיר שדעתו נכונה יותר מדעותיהם של החולקים עליו, אשר טענו שהעיון הפילוסופי מביא לכך שעל השמים חלים ההתהוות והכליון, אלא שלא נעדרו מעולם, או שהם התהוו ולא יכלו8 ושאר מה שמזכירים מאותן דעות. זה נכון בלי ספק, שהרי דעתו קרובה יותר להיות נכונה מדעותיהם על-פי ראיה מטבע המציאות. אך אנו איננו טוענים כך, כפי שאבהיר9.
אבל על כל הכיתות השתלטו היצרים, אפילו על הפילוסופים. הם רוצים לקבוע שאריסטו הוכיח את הבעיה הזאת הוכחה מופתית. שמא לדעתם אריסטו הוכיח את הבעיה הזאת הוכחה מופתית מבלי שהרגיש שהוכיח עד שהתעוררו על כך הבאים אחריו?
אשר לי, אין לי ספק שדעות אלה אשר מזכיר אריסטו - קדמות העולם, העילה לשוני בתנועות הגלגלים וסדר השׂכלים - לכל אלה אין הוכחה מופתית. אריסטו לא דימה מעולם שדיבורים אלה הם הוכחה מופתית. אלא - כפי שציין - דרכי הבאת הראיות לדברים אלה, שעריהם סתומים בעדנו ואין בידנו עיקרון10 שנוכל להביאו כראיה. יודע אתה את תורף דבריו והוא זה11: "באשר לדברים שאין לנו ראיה עליהם, או שהם גדולים בעינינו, קשה לנו לשאול 'מדוע זה?' כגון שנאמר 'האם העולם קדום12 או לא?'" זה לשונו. אלא יודע אתה את פירושו של אבו נצר (אלפאראבי)13 למשל הזה14 ומה שהבהיר לגביו ושהוא גינה [את הטענה שאפשר] שאריסטו יטיל ספק בקדמות העולם. הוא זלזל בגאלינוס מאוד על שאמר שבעיה זאת קשה ואין יודעים לה הוכחה מופתית15. לדעת אבו נצר (אלפאראבי) העניין ברור ומְחֻוָּר, והוכחה מופתית מורה עליו, שהשמים קדומים ואילו מה שבתוכם16 מתהווה וכלה.
בסיכומו של דבר אין באף אחת מן הדרכים שהזכרנו בפרק זה כדי לאמת דעה, להראות שהיא כוזבת או לעורר ספק לגביה. הבאנו מה שהבאנו רק מפני שרוב המתיימרים להיות פיקחים, אף שאינם מבינים דבר מן החוכמות, פוסקים שהעולם קדום מתוך שמקבלים את דעתם של אנשים מפורסמים בחוכמה, הדוגלים בקדמות העולם, ומתעלמים מדברי כל הנביאים, מפני שדבריהם לא נאמרו במסגרת לימוד אלא במסגרת מסירה מפי האל, אשר היא הדרך אשר לא מצאוה אלא יחידים שהשׂכל היטיב עמם.
את אשר נבקש אנו, כלומר חידוש העולם על-פי דעת תורתנו, עוד אזכיר בפרקים שיבואו17.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב