החלק השני
 
החלק השני - פרק כ"ב
קביעה שמסכימים עליה אריסטו וכל העוסקים בפילוסופיה היא שמדבר פשוט1 יכול להתחייב רק (דבר) פשוט אחד2. ואם הדבר מורכב מתחייבים ממנו דברים לפי מספר הפשוטים שהוא מורכב מהם. דוגמה לכך, שֶמִן האש, אשר בה הֶרְכֵּב שתי איכויות, החַם והיָבֵש, מתחייב שהיא תחמם בחומה ותייבש ביובש שלה. וכן מִדָּבָר המורכב מחומר וצורה, יתחייבו דברים מצד חומרו ודברים מצד צורתו, אם יש בו הרכבים רבים. על-פי קביעה זאת אמר אריסטו שאין מתחייב מן האל באופן ראשוני אלא שֵׂכֶל אחד פשוט ולא יותר.
קביעה שנייה: לא כל דבר מקרי מתחייב מכל דבר מקרי. אלא לעולם יהיה בהכרח בין עילה לעלול שלה יחס-הדדי כלשהו. אפילו באשר למקרים: לא מתחייב איזשהו מקרה מקרי מאיזשהו מקרה3 מקרי, כגון שכמות תתחייב מאיכות, או איכות מכמות. כן לא תתחייב צורה כלשהי מהחומר, ולא חומר כלשהו מהצורה.
קביעה שלישית: כל פועל, הפועל בכוונה וברצון ולא בטבע, יש שהוא פועל פעולות שונות ורבות.
קביעה רביעית: למכלול המורכב מעצמים4 שונים סמוכים זה לזה, ראוי יותר (לקרוא) תרכובת מאשר למכלול המורכב מעצמים שונים הרכב של התמזגות. דוגמה לדבר, שהעצם5, למשל, הבשׂר, הווריד, או העצב פשוטים יותר מכלל היד או הרגל, המורכב מעצבים, בשׂר, ורידים ועצמות. זה ברור מכדי שנוסיף ונדבר על כך.
אחרי ההקדמות האלה אומר: באשר למה שמציין אריסטו, שהשׂכל הראשון הוא סיבה לשני, השני סיבה לשלישי, וכן הלאה - אפילו היו אלפי שלבים, השׂכל האחרון מהם היה פשוט בלי ספק. מנין אפוא באה לידי מציאות על דרך החיוב6 - כפי שטוען אריסטו - התרכובת הנמצאת בנמצאים אלה?
נודה לו7 בכל מה שהוא מציין שככל שהשׂכלים רחוקים יותר8, נוצר בהם הרכב עניינים רב יותר, מכיוון שמושׂכלותיהם רבים יותר. אך גם אם נסכים לאינטואיציה9 והשערה זאת שלו - כיצד נעשׂו השׂכלים סיבה שהגלגלים יתחייבו6 מהם? איזה יחס יש בין החומר לנבדל שאין לו חומר כלל? נניח שהודינו7 שסיבתו של כל גלגל היא שׂכל, בצורה הנזכרת, מכיוון שבשׂכל זה יש מורכבות מתוך שהוא משׂכיל את עצמו ואת זולתו ולכן הוא כביכול מורכב משני דברים. מאחד משני הדברים האלה מתחייב השׂכל האחר הנמוך ממנו ומן העניין השני מתחייב הגלגל10.
יש אפוא לשאול אותו לאמור: כיצד מתחייב הגלגל מאותו עניין אחד פשוט, שהרי הגלגל מורכב משני חומרים ושתי צורות: חומר הגלגל וצורתו וחומר הכוכב התקוע בגלגל וצורתו?11
אם העניין הוא על דרך החיוב, אנו זקוקים בהכרח בשביל המורכב הזה לסיבה מורכבת אשר מחלקה האחד מתחייב גרם הגלגל ומחלקה השני גרם הכוכב. זאת אם החומר של הכוכבים כולו אחד. אך ייתכן שעצם הכוכבים המאירים הוא עצם אחד ועצם העמומים12 שבהם עצם אחר. והרי ידוע שכּל גוף מורכב מן החומר שלו והצורה שלו. הרי שהתברר לך שעניינים אלה אינם מיושבים בצורה עקיבה על דרך החיוב6 שהוא מציין. כמו כן השוני בין תנועות הגלגלים אינו תואם את הסדר שבו הגלגלים מסודרים זה תחת זה באופן שהיה אפשר לטעון בזה דרך החיוב. וכבר ציינו זאת13.
ויש עוד דבר ההורס את כל מה שנקבע בעניינים הפיסיקליים, אם מביאים בחשבון את מצבו של הגלגל. והוא שאם החומר של כל הגלגלים הוא אחד, מדוע לא יתחייב שצורת הגלגל הזה תעבור לחומר של הגלגל האחר, כפי שזה קורה מתחת לגלגל הירח14 מבחינת שהחומר ראוי לכך? מדוע הצורה הזאת בחומר הזה תמיד15, בעוד החומר של כל הגלגלים משותף? אלא אם כן יטען מישהו שהחומר של הגלגל (האחד) הוא אחר מן החומר של הגלגל האחר. אזי צורת התנועה לא היתה מורה על החומר. אך זה סותר את העקרונות כולם.
ועוד, אם החומר של כל הכוכבים אחד הוא, במה מובחנים הכוכבים הבודדים זה מזה? האם בצורות או במקרים? בשני האופנים היה מתחייב שתעבורנה אותן צורות או יעברו אותם מקרים ויחולו בזה אחר זה על כל כוכב כדי שלא יתבטל מה שכּל כוכב וכוכב ראוי לו.
מכאן מתברר לך שמה שאנו אומרים "חומר הגלגלים" או "חומר הכוכבים" אין בו דבר ממשמעות החומר הזה16. אלא זה הוא שיתוף בשם17 בלבד. וכל נמצא מאותם גופים גלגליים יש לו מציאות המיוחדת לו ואשר לא משתתף בה זולתו. ובמה חל השיתוף בתנועה הסיבובית של הגלגלים או בקביעות הכוכבים?18
אבל כאשר אנו מאמינים שכּל זה בכוונת מכוון אשר פעל זאת ו"ייחד" זאת כפי שהצריכה חוכמתו אשר אין להשׂיגה, לא נהיה מחויבים לענות על אף אחת מכל השאלות האלה. חייב לענות עליהן רק מי שטוען שכּל זה על דרך החיוב, לא על-פי רצונו של רוצה. זאת היא דעה אשר אינה מתיישבת עם סדר המציאות, ולא ניתן לה טעם19 ולא טיעון משכנע20. עם זאת נובעים ממנה אבסורדים21 חמורים מאוד. דהיינו שהאלוה, אשר כל בר-דעת מודה בשלמותו בכל אופני השלמות, יימצא כלפי כל הנמצאים (במצב) שאין הוא יוצר דבר, ואילו רצה להאריך כנף של זבוב או לגרוע רגל של תולעת, לא היה יכול22. אבל אריסטו אומר שהאל אינו רוצה בזאת23 ואי-אפשר לו לרצות אחרת מזה24 וזה25 לא היה מוסיף לו שלמות; אולי היה זה אף חיסרון מבחינת-מה26.
בסיכומו של דבר אומר לך - אף-על-פי שאני יודע שרבים מן הקנאים27 מייחסים לי בגלל דברים אלה הבנה מועטת של דבריהם או סטייה מכוונת מהם; אך לא אמנע בשל כך מלהגיד את מה שהשׂגתי והבנתי למרות קוצר יכולתי - ואותו סיכום הוא שכּל מה שאמר אריסטו על כל הנמצא אשר למן סמוך לגלגל הירח ועד מרכז הארץ, נכון הוא בלי ספק. לא יסטה ממנו אלא מי שלא הבינו28, או מי שהיו לו מראש דעות אשר הוא רוצה להגן עליהן, או שהדעות האלה מביאות אותו להכחיש דבר נראה-לעין. אבל כל מה שדן בו אריסטו מגלגל הירח ומעלה, כל זה מעין אינטואיציה9 והשערה, למעט קצת דברים. כל שכן מה שהוא אומר על סדר השׂכלים29 וכמה מן הדעות המטפיסיות שהוא מאמין בהן, שיש בהן אבסורדים21 חמורים וקלקולים גדולים הגלויים וברורים לכל האומות, והפצת (דעות) רעות, שאין לו לגביהן הוכחה מופתית30.
אל תמתח ביקורת עלי שריכזתי את הספקות הנובעים מדעתו ותאמר "וכי בספקות אפשר לבטל דעה או להוכיח את היפוכה?" אכן אין הדבר כך, אך אנו נוהגים בפילוסוף זה כפי שההולכים בדרכו ציוו אותנו לנהוג בו. שהרי אלכסנדר31 הבהיר שלגבי כל מה שלא הוכח הוכחה מופתית ראוי להניח שתי עמדות מנוגדות ולראות אילו ספקות מתחייבים מכל אחד מן ההפכים, ולהאמין בעמדה שביחס אליה מתעוררים פחות ספקות. וכך, אמר אלכסנדר, שהוא נוהג ביחס לכל הדעות המטפיסיות שהביא אריסטו אשר לא הוכחו הוכחה מופתית. כי כל מי שבא אחרי אריסטו אומר שכּל מה שאמר אריסטו בעניינים אלה מעורר פחות ספקות מכל מה שעשׂוי להיאמר. וכן עשׂינו אנחנו, כאשר התברר לנו שאין הוכחה מופתית על אחת משתי הדעות המנוגדות בבעיה זאת, כלומר, האם השמים התהוו או שהם קיימים מאז ומעולם. הסברנו את הספקות המתחייבים מכל אחת משתי הדעות. הראינו לך שדעת הקדמות מעוררת יותר ספקות ושהיא מזיקה יותר לגבי מה שראוי להאמין באשר לאלוה32. זאת נוסף להיות החידוש דעת אברהם אבינו ונביאנו משה עליהם השלום.
מכיוון שהזכרנו את בחינת הדעות על-פי הספקות, רואה אני לנכון להבהיר לך דבר-מה בעניין זה.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב