החלק השני
 
החלק השני - פרק כ"ח
רבים מאנשי תורתנו חשבו ששלמה עליו השלום מאמין בקדמות (העולם). וזה פלא! כיצד ידמו שאדם שהוא מאנשי תורת משה רבנו מאמין בקדמות? אם מישהו מדמה דמיון-שווא שזאת מרידה מצדו - ישמרנו האל - בדעותיה של התורה, כיצד קיבלו זאת ממנו כל הנביאים והחכמים ולא יצאו נגדו בשל זאת ולא גינו אותו אחר מותו כמו שהתחייב1 בגלל נשים נָכריות (מלכים א', י"א, 1) וזולתן2.
לדמיון-שווא זה על אודותיו גרמו דברי החכמים ז"ל: ביקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו נוטים לדברי מינים3 וכן הדבר בלי ספק. כוונתי שבפשטו של ספר זה יש דברים הנוטים אל דעות זרות לדעות התורה, הצריכים לפירוש4. אבל (אמונת) הקדמות אינה בכללם, והוא לא כתב דבר המורה עליה. לא נמצאים כלל דברים מפורשים שלו (המורים) על קדמוניות5 העולם. אין נמצאים בו אלא דברים המורים על נצחיותו6 וזה נכון. וכאשר ראו כתובים המורים על נצחיותו, חשבו שהוא מאמין שהוא אינו מחודש. אך אין הדבר כן. מה שכתב על נצחיות הוא דברו: והארץ לעולם עֹמדת (קהלת א', 4). מי שלא הבחין בדיוק זה נדחק לומר שזה "הַמֶּשֶך שנקבע לה"7. וכן הם אומרים לגבי דברו יתעלה: עוד כל ימי הארץ (בראשית ח', 22), שזה אורך ימיה שנקבע לה8. מי ייתן וידעתי מה יאמרו על דברי דוד: יָסד ארץ על מכוניה בל תִּמוט עולם ועד (תהלים ק"ד, 5)?9. שכן, אם גם דבריו: עולם ועד אינם מביעים נצחיות, אזי לאלוה יש משך (מוגבל) כלשהו, שהרי הכתוב בדבר נצחיותו יתעלה הוא: ה' ימלוך לעולם ועד (שמות ט"ו, 18), ואתה יודע שעולם מביע נצחיות רק כאשר מצטרף אליו עד, אם אחריו, כגון דברו: עולם ועד, ואם לפניו כגון דברו: עד עולם10.
אם כן, דברי שלמה: לעולם עֹמדת פחותים11 מדברי דוד: בל תִּמוט עולם ועד. שהרי דוד עליו השלום הסביר והבהיר את נצחיות השמים ואת התמדת חוקיהם וכל אשר בהם במצב שלא ישתנה ואמר: הללו את ה' מן השמים וגו'... כי הוא ציוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם, חָק נתן ולא יעבור (תהלים קמ"ח, 1, 5-6), כלומר שהחוקים שהוא חוקק לא ישתנו לנצח, כי החוק הזה רומז אל חֻקות שמים וארץ (ירמיה ל"ג, 25) שנזכרו לפני-כן12. אך הוא הבהיר שהם נבראו ואמר: כי הוא ציוה ונבראו.
וירמיה עליו השלום אמר: נֹתן שמש לאור יומם חֻקֹת ירח וכוכבים לאור לילה [רֹגע הים ויהמו גליו, ה' צבאות שמו.] אם ימֻשו החֻקים האלה מלפנַי נאום-ה' גם זרע ישֹראל ישבתו מהיות גוי (ירמיה ל"א, 34-35). הרי שגם הוא אמר מפורשות שהם, כלומר חוקים אלה, אף-על-פי שהם ברואים, לא ימושו13. כאשר בודקים זאת, מוצאים זאת14 (גם) במה שאינם דברי שלמה. גם שלמה ציין שמעשׂים אלה של האלוה, כלומר העולם ומה שבו, קבועים ועומדים בטבעם לנצח אף-על-פי שנעשׂו. הוא אמר כי כל אשר יעשֹה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרֹע (קהלת ג', 14). הרי שהודיע בפסוק זה שהעולם מעשׂה האלוה ושהוא נצחי. והוא נתן גם את הטעם15 לנצחיותו, והוא דברו עליו אין להוסיף וממנו אין לגרֹע, כי זה הטעם לכך שהוא יהיה לעולם, כאילו אמר שדבר שמשנים אותו, אין משנים אותו אלא בגלל חיסרון שבו כדי שיושלם, או כדי לגרוע תוספת שאין צורך בה16; ואִילו מעשׂי האלוה, מכיוון שהם בתכלית השלמות ואין אפשרית בהם תוספת ולא חיסרון17, קיימים (הם) ועומדים בהכרח כפי שהם, שכן אין מניע שישתנו. (שלמה) גם ציין, כביכול, תכלית למה שהובא לידי מציאות או תירץ את מה שמשתנה באומרו בסיומו של הפסוק: והאלהים עשֹה שייראו מלפניו וכוונתו לעשׂיית18 הנסים. בדבריו לאחר-מכן מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף (קהלת, שם, 15) הוא אומר שהוא יתעלה רוצה שהמציאות תימשך וחלקה יבוא בעקבות חלקה19.
מה שהזכיר את שלמות מעשׂי האלוה ושאין שום אפשרות להוסיף עליהם או לגרוע מהם, את זאת כבר ציין במפורש אדון החכמים20 באומרו הצור תמים פעלו (דברים ל"ב, 4)21, וכוונתו שמעשׂיו כולם, כלומר ברואיו, בתכלית השלמות, אין חיסרון פוגם בהם כלל, ואין בהם עודף ולא דבר שאין בו צורך22. וכל מה שיגיע לקצו מבין ברואים אלה, או (יובא לקצו) על-ידיהם23 כל זה צדק מוחלט ומוצרך על-ידי חֳכמה24, כפי שיובהר בכמה מפרקי ספר זה25.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב