החלק השני
 
החלק השני - פרק ל"א
אולי כבר התברר לך הטעם1 להדגשת מצוות השבת, להיותה בסקילה2, (לכך ש)אדון הנביאים3 הרג בגללה4, ולהיותה שלישית למציאות האל ושלילת האמונה בשתי רשויות5, שכן האיסור לעבוד את זולתו בא כדי לאשר את הייחוד. יודע אתה מתוך דברַי שדעות שאין להן מעשׂים המשרישים אותן, המפרסמים אותן והמנציחים אותן בציבור, אינן בנות-קיימא. לכן הוא ציווה עלינו לכבד את היום הזה כדי שיושרש העיקרון של חידוש העולם ויפורסם במציאות כאשר ישבתו כל האנשים ביום אחד. וכאשר ישאלו מה הטעם לכך, תהיה התשובה כי ששת ימים עשה ה' (שמות כ', 116)7.
בתורה מופיעים שני טעמים שונים, כי מסקנותיהם שתיים שונות. כי הוא אמר בתור טעם לכיבוד השבת בעשֹר הדברות הראשונים לאמור: כי ששת ימים עשֹה ה' [את השמים ואת הארץ, את-הים ואת-כל-אשר-בם, וַיַּנח ביום השביעי, על-כן ברך ה' את יום השבת וַיְּקדשהו] (שם); ואמר במשנה תורה: וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים [ויֹצִאך ה' אלהיך משם ביד חזקה ובזרֹע נטויה], על כן צִוְּךָ ה' אלהיך לעשֹות את יום השבת (דברים ה', 158). וזה נכון, כי המסקנה של הדיבור הראשון היא קידוש היום וכיבודו כמו שאמר: על כן ברך ה' את יום השבת וַיְּקדשהו. זאת המסקנה הנובעת מן הטעם כי ששת ימים וכו'. אך שהתורה ציוותה ופקדה עלינו אנו לשמור אותו, זאת היא מסקנה הנובעת מן הטעם שהיינו עבדים במצרים שבה לא שירתנו בבחירתנו ובשעה שחפצנו, ולא יכולנו לשבות. לכן ציווה עלינו בתורה לשבות ולנוח כדי שנצרף את שני הדברים, נאמין בדעה נכונה והיא חידוש העולם, המורה על מציאות האל בתחילת המחשבה ועיון קל ביותר9, וניזכר בחסדי האל עלינו שהניח לנו מתחת סבלות מצרים (שמות ו', 7). זה מעין חסד הכולל דעה עיונית נכונה ותיקון המצב הגופני.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב