החלק השני
 
החלק השני - פרק ל"ג
ברור לי שבמעמד הר סיני לא כל מה שהגיע אל משה הגיע אל כלל ישֹראל, אלא הפנייה היתה אל משה לבדו, לכן היתה הפנייה בעשֹר הדברות כולה בלשון יחיד נוכח. והוא, עליו השלום, יורד אל תחתית ההר ומודיע לאנשים את אשר שמע. לשון התורה: אנכי עֹמד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה' (דברים ה', 5). וכן אמר: משה ידבר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט, 19). במכילתא נאמר כהבהרה שהיה חוזר להם על כל דיבור ודיבור כפי ששמעו1. כן גם לשון התורה: בעבור ישמע העם בדברי עמך (שמות י"ט, 9) הוא ראיה שהפנייה היתה אליו, בעוד הם שומעים את הקול הגדול, אך לא את פירוט הדיבור. על שמיעת אותו קול גדול אמר: כשָמעכם את הקול (דברים ה', 202). ואמר: קול דברים אתם שֹמעים ותמונה אינכם רֹאים זולתי קול (שם, ד', 12), ולא אמר דברים אתם שומעים. כל מה שנאמר בדבר שמיעת הדיבור כוונתו רק לשמיעת הקול. ומשה הוא אשר היה שומע את הדיבור ומוסרו להם. זה מה שנראה מלשון התורה ומרוב דברי החכמים ז"ל.
אולם לחכמים גם דברים מפורשים בכמה מקומות במדרשות וגם בתלמוד והוא אומרם: אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום3. הכוונה שהם הגיעו אליהם כשם שהגיעו אל משה רבנו, ולא משה רבנו הביאם להם. כי שני העיקרים האלה, כלומר, מציאות האלוה והיותו אחד, מושׂגים בעיון האנושי. כל מה שידוע בהוכחה מופתית - דין הנביא ודין כל מי שיודע זאת שווה לגביו, ללא יתרון של זה על זה, כי שני עיקרים אלה לא מצד הנבואה בלבד נודעו. לשון התורה הוא אתה הָראית לדעת [כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו] (דברים ד', 35)4. ואילו יתר הדברות הם ממין המפורסמות והמקובלות, לא ממין המושׂכלות5.
ועם כל מה שציינו עוד בעניין זה, היוצא מן הכתובים ומדברי החכמים הוא שכּל ישֹראל לא שמעו במעמד הזה אלא קול6 אחד בלבד פעם אחת והוא הקול6 אשר ממנו השׂיגו משה וכל ישֹראל: "אנכי" ו"לא יהיה לך"7.
משה השמיע להם זאת בדבריו בפירוט הגאים נשמעים. וכבר ציינו זאת החכמים והסמיכו זאת אל דבריו אחת דִבר אלהים שתים זוּ שמעתי (תהלים ס"ב, 12)8.
הם הבהירו בתחילת מדרש חזית שהם לא שמעו קול6 אחר מלפניו יתעלה9. כתוב בתורה: קול גדול ולא יסף (דברים ה', 1910). ולאחר שמיעת אותו קול6 ראשון אירע מה שהוזכר, שהם נבהלו מן הדבר ופחדו מאוד, ומה שסופר שהם אמרו: ותאמרו הן הראנו ה' [אלהינו את כבֹדו ואת גָדלו ואת קֹלו שמענו מתוך האש, היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי]. ועתה למה נמות [כי תאכלנו האש הגדֹלה הזאת, אם יֹספים אנחנו לשמֹע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו. כי מי כל בשֹר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמֹנו וַיֶּחי?] קרב אתה ושמע [את כל אשר יאמר ה' אלהינו, ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלהינו אליך ושמענו ועשֹינו] (דברים ה', 21-2411). אז יצא הוא - המרומם מכל ילוד - בשנית וקיבל את יתר הדברות אחד אחד, ירד לתחתית ההר והשמיעם להם באותו מעמד גדול, כשהם רואים את האורות ושומעים את הקולות, כלומר אותם קולות שהם קֹלֹת וברקים (שמות י"ט, 16) כרעם וקֹל שֹפר חזק (שם, שם)12. וכל מה שאתה מוצא שהוזכר ששמעו קולות רבים, כמו שאמר: וכל העם רֹאים את הקולֹת [ואת הלפידִם ואת קול השוֹפר...] (שם, כ', 1513) הרי זה רק קול שופר ורעמים וכיוצא בזה. ואילו את קול ה', כלומר את הקול הנברא14, אשר ממנו הובן הדיבור לא שמעו אלא פעם אחת בלבד, ככתוב בתורה, וכפי שהבהירו החכמים במקום אשר העירותי לך עליו, והוא הקול אשר יצאה נשמתן בשומעו15, והושׂגו בו שתי הדברות הראשונות.
ודע שגם בקול הזה אין דרגתם שווה לדרגת משה רבנו. אני אעיר את תשׂומת-לבך אל הסוד הזה ואודיעך, שהוא דבר מקובל באומה16, ידוע לחכמיה, והוא שכּל מקום שבו תמצא וידבר ה' אל משה לאמֹר, מתרגמו אונקלוס ומלל ה'17; וכן וידבר אלהים את כל הדברים (שמות כ', 1) תירגם: ומלל ה' ית כל פתגמיא18. ואילו את דברי ישֹראל אל משה: ואל ידבר עמנו אלהים (שם, שם, 1619) תירגם: ואל יתמלל עמנא מן קדם ה'20.
הרי שהבהיר לך, עליו השלום, את הכלל אשר פירטנוהו. יודע אתה שאונקלוס מוסר את העניינים המופלאים21 והגדולים האלה מפי רבי אליעזר ורבי יהושע22, אשר הם חכמי ישֹראל סתם, כפי שהבהירו23. דע זאת וזכרהו, כי אי-אפשר לעסוק במעמד הר סיני יותר מן השיעור הזה שהזכירוהו, כי הוא מכלל סתרי תורה24. אמיתת ההשׂגה הזאת, וכיצד היה האופן בה, נסתר מאתנו מאוד, מכיוון שלא קדמה לה שכמותה ולא תהיה אחריה. דע זאת אפוא!


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב