החלק השני
 
החלק השני - פרק מ"א
איני צריך להבהיר מה הוא חלום. המראה שבדבריו במראָה אליו אֶתְוַדָּע (במדבר י"ב, 6), והוא הנקרא מראה הנבואה, ונקרא גם יד ה'1, ונקרא מחזה2 גם כן - זה הוא מצב מחריד ומבעית המלווה את הנביא בהיותו ער, כפי שהתבאר בדניאל באומרו: ואראה את המראָה הגדֹלה הזאת ולא נשאר בי כֹח, והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כֹח (דניאל י', 8); והוא אמר: ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה (שם, שם, 9). פנייתו של המלאך אליו והקמתו אותו - כל זאת במראה הנבואה. במצב מעין זה בטלה גם פעולת החושים, והשפע ההוא בא אל הכוח המדבר3 ושופע ממנו אל הכוח המדמה4, ואז הוא מגיע לידי שלמות ופועל את פעולתו.
יש שההתגלות מתחילה במראה הנבואה. אחרי-כן גדלה אותה חרדה וההיפעלות החזקה שבעקבות שלמות פעולת הכוח המדמה. אז באה התגלות, כפי שנאמר על אברהם. שנאמר על ראשית אותה התגלות: היה דבר ה' אל אברם במחזה (בראשית ט"ו, 1); ולבסוף: ותרדמה נפלה על אברם [והנה אימה חשכה גדֹלה נֹפלת עליו] (שם, שם, 12); ואחר זאת: ויאמר לאברם... (שם, שם, 13)5.
דע שכּל הנביאים שהוזכר שבאה להם התגלות, יש מהם שייחסו זאת למלאך ויש מהם שייחסו זאת לאל, אף-על-פי שבלי ספק היה זה על-ידי מלאך6. החכמים ז"ל אמרו זאת במפורש באומרם: ויאמר ה' לה (שם, כ"ה, 23) על-ידי מלאך7. ודע שכּל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו, או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה בשום פנים אלא בחלום או במראה הנבואה8. הסיפור על אודות הדיבור המגיע לנביא, לפי התבטאות ספרי הנבואה, בא בארבע צורות. הצורה הראשונה: הנביא אומר במפורש שאותה פנייה בדברים היתה מן המלאך בחלום או במראה. הצורה השנייה: הוא מזכיר רק שהמלאך פנה אליו בדברים, אך אינו מציין במפורש שזה היה בחלום או במראה הנבואה מפני שהוא סומך על כך שידוע שאין התגלות אלא באחד משני האופנים: במראָה אליו אֶתְוַדָּע בחלום אדבר בו (במדבר י"ב, 6). הצורה השלישית: הוא אינו מזכיר מלאך כלל, אלא מייחס את הדברים לאל, שהוא אמרם, אבל אומר במפורש שבאו לו במראה או בחלום. הצורה הרביעית: הנביא אומר בצורה סתמית שהאל דיבר אליו, או אמר לו "עשֵׂה" או "יְצוֹר" או "אֱמוֹר כך", מבלי להזכיר במפורש מלאך או חלום, מתוך שהוא סומך על מה שידוע ושהשתרש שנבואה והתגלות אינן באות אלא בחלום או במראה ועל-ידי מלאך9.
אשר למה שהופיע בצורה הראשונה, הרי זה כגון אומרו: ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום (בראשית ל"א, 11); ויאמר אלהים לישֹראל במראֹת הלילה (שם, מ"ו, 2); ויבֹא אלהים אל בלעם (במדבר כ"ב, 9); ויאמר אלהים אל בלעם (שם, שם, 12).
מה שהופיע בצורה השנייה - כגון אומרו: ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל (בראשית ל"ה, 1); ויאמר לו אלהים שמך יעקב (שם, שם, 10); ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים... ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית [מן השמים] (שם, כ"ב, 11, 15); ויאמר אלהים לנח (שם, ו', 13); וידבר אלהים אל נח (שם, ח', 15).
מה שהופיע בצורה השלישית - כגון אומרו: היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו' (שם, ט"ו, 1).
מה שהופיע בצורה הרביעית - כגון אומרו: ויאמר ה' אל אברם (שם, י"ב, 1); ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך (שם, ל"א, 3); ויאמר ה' אל יהושע (יהושע ג', 7); ויאמר ה' אל גדעון (שופטים ז', 2); וכן דברי רובם: ויאמר ה' אלי10; ויהי דבר ה' אלי11; ודבר ה' היה12; והנה דבר ה' אליו13; הָיֹה הָיָה דבר ה' (יחזקאל א', 3); תחִלת דִּבֶּר ה' בהושע (הושע א', 2); היתה עלי יד ה'14. האופן הזה תדיר מאוד.
כל המופיע באחת מארבע הצורות הוא נבואה ואומרו נביא. ואילו מה שנאמר על אודותיו: ויבֹא אלהים אל פלוני בחלום הלילה15 - אין זאת נבואה כלל ואין אותו אדם נביא. זאת מפני שמשמעות (הדברים האלה) שבאה מלפני האל הערה לעורר את תשומת-לבו של אותו אדם וביאר לנו שהערה זאת היתה בחלום. שהרי כשם שהאל מסבב את יציאתו של איש אחד להציל איש אחר, או לאבדו, כן הוא סיבב שיארעו דברים אשר הוא רצה שיארעו בראיית חלום. שכן אין לנו ספק שלבן הארמי רשע גמור וגם עובד עבודה זרה16. ואבימלך, אף כי היה איש צדיק בעמו, אמר אברהם אבינו על עירו וממלכתו: רק אין יראת אלהים במקום הזה (בראשית כ', 11); ונאמר על כל אחד מהם, כוונתי לבן ואבימלך: ויבֹא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה (שם, שם, 3); וכן לגבי לבן: בחלום הלילה (שם, ל"א, 24). דע זאת והתבונן בהבדל בין אומרו: ויבוא אלהים לבין אומרו: ויאמר אלהים, ובין אומרו: בחלום הלילה לבין אומרו: במראות הלילה, שהרי על יעקב נאמר: ויאמר אלהים לישֹראל במראֹת הלילה (שם, מ"ו, 2), ועל לבן ואבימלך נאמר: ויבֹא אלהים... בחלום הלילה17, ולכן פירשו אונקלוס: ואתא מימר מן קדם ה'18, ולא אמר על אודותם: ואתגלי ה'19.
ודע שלעתים נאמר ויאמר ה' לפלוני כאשר אין אותו פלוני נביא20, ולא באה לו התגלות מעולם. אלא שזה נאמר לו על-ידי נביא, כמו שאומר הכתוב: ותלך לדרֹש את ה' (שם, כ"ה, 22), וכהבהרה נאמר: לבית מדרשו של עבר21, והוא אשר ענה לה, ועליו נאמר: ויאמר ה' לה (שם, כ"ה, 23), אף-על-פי שיש גם שאמרו22: ויאמר ה' לה - על-ידי מלאך. ומפרשים זאת שעבר הוא המלאך, כי יש ונביא נקרא מלאך, כפי שנסביר23.


או שהוא רמז למלאך אשר הביא לעבר את הנבואה הזאת. או שזאת אמירה מפורשת שבכל מקום בו אתה מוצא דיבור מיוחס לאל בצורה סתמית - הרי זה על-ידי מלאך אצל שאר הנביאים24, כפי שביארנו25.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב