החלק השני
 
החלק השני - פרק מ"ב
כבר הסברנו שבמקום בו נזכרת ראיית מלאך או פנייה בדיבור מצדו - זה אך ורק במראה הנבואה או בחלום, בין אם זה נאמר מפורשות בין אם לא, כפי שהקדמנו ואמרנו1. דע זאת והבינהו מאוד מאוד!
ואין הבדל אם כתוב בתחילה שראה את המלאך או שהיה פשט הכתוב שהוא חשב אותו בתחילה לבן-אדם, ואחרי-כן, בסופו של דבר, התברר לו שהוא מלאך, כל זמן שאתה מוצא שסופו של דבר הוא שזה שנראה, או פנה בדיבור, היה מלאך. אז דע אל-נכון שמתחילת המצב ההוא היה מראה הנבואה או חלום של נבואה. כי במראה הנבואה או בחלום של נבואה יש שהנביא רואה את האל מדבר אליו, כפי שנבהיר2.
יש שהוא רואה מלאך, ויש שהוא שומע את המדבר אליו ואינו רואה מישהו מדבר. ויש שהוא רואה דמות אדם מדברת אליו ואחרי-כן מתברר לו שאותו מדבר הוא מלאך. באופן זה של נבואה הוא מציין שראה בן-אדם עושׂה או מדבר ואחרי-כן ידע שהוא מלאך.
בעיקרון גדול זה נקט אחד החכמים ז"ל, יתרה מזאת, גדול מגדוליהם, והוא ר' חייא הגדול, כלפי הכתוב בתורה: וירא אליו ה' באלֹני ממרא [...וישֹא עיניו וירא והנה שלֹשה אנשים נִצבים עליו...] (בראשית י"ח, 1-2)3. הוא הקדים דברים שמשמעותם שהאל התגלה לו. אחרי-כן החל מסביר כיצד היתה צורת אותה התגלות ואמר שתחילה ראה שלושה אנשים וקרה (מה שקרה), ונאמר להם (מה שנאמר). מי שפירש את הפירוש הזה אמר שדברי אברהם: ויאמר: אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבֹר מעל עבדך (בראשית י"ח, 3), אף הם תיאור של מה שאמר במראה הנבואה אל אחד מהם, ואמר: לגדול שבהם אֲמַרוֹ4. דע פרשה זאת גם כן, כי היא סוד מן הסודות!
כן אני אומר אף בפרשת יעקב באומרו: ויאבק איש עמו (בראשית ל"ב, 245), שהיתה בצורת התגלות, מכיוון שהתברר לבסוף שהוא מלאך. היא ממש כמו פרשת אברהם, שהקדים בה באופן כולל: וירא אליו ה' וגו' ואחרי-כן החל מסביר כיצד זה היה. כן אמר באשר ליעקב: ויפגעו בו מלאכי אלהים (שם, שם, 16). אחרי-כן החל מסביר מה אירע עד אשר פגעו בו, ואמר שהוא שלח שליחים ופעל ועשׂה, וַיִּוָתֵר יעקב לבדו [ויאבק איש עמו עד עלות השחר] (שם, שם, 245). זה הוא מלאכי אלהים אשר נאמר עליהם בהתחלה: ויפגעו בו מלאכי אלהים. המאבק הזה והפנייה-בדיבור כולם במראה הנבואה7.
וכן פרשת בלעם כולה בדרך (במדבר כ"ב, 22, 23) ודיבור האתון (שם, שם, 28, 30) - כל זאת במראה הנבואה, כי התברר בסוף שמלאך ה' (שם, שם, 31-33) דיבר אליו8.
וכן אומר אני על דברי יהושע: וישֹא עיניו וירא והנה איש עֹמד לנגדו (יהושע ה', 13), שזה במראה הנבואה, שכן התברר בסופו של דבר שהוא שֹר צבא ה' (שם, שם, 14).
באשר לדברו: ויעל מלאך ה' מן הגלגל... ויהי כדבר מלאך ה' את כל הדברים האלה אל כל בני ישֹראל (שופטים ב', 1-4) אמרו החכמים במפורש שמלאך ה' שמדובר בו כאן הוא פינחס, ואמרו: זה פינחס שבשעה שהשכינה שורה עליו דומה למלאך ה'9.
הרי שביארנו לך שהשם מלאך משותף ושגם הנביא קרוי מלאך10, כפי שאומר הכתוב: וישלח מלאך ויֹצִאנו ממצרים (במדבר כ', 16)11. ואמר: ויאמר חגי מלאך ה' במלאכות ה' (חגי א', 13); ואמר: ויהיו מלעִבים במלאכי האלהים (דברי הימים ב', ל"ו, 16).
וכן דברי דניאל: והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחִלה מֻעף ביעף נֹגע אלי כְּעת מנחת ערב (דניאל ט', 21) - כל זאת במראה הנבואה. אל יעלה על דעתך בשום פנים שיש ראיית מלאך או שמיעת דברי מלאך אלא במראה הנבואה או בחלום של נבואה, כמו שנקבע כעיקרון: במראָה אליו אֶתְוַדָּע, בחלום אדבר בו (במדבר י"ב, 6). ממה שציינתי תקיש על הנותר שלא הזכרתי.
מתוך מה שאמרנו לעיל על הצורך להתכונן לנבואה12, וציינו שהשם מלאך משותף, תדע שהגר המצרית13 אינה נביאה, ולא מנוח ואשתו נביאים14, כי הדיבור הזה ששמעו אותו, או שהיה בלבם, היה מעין בת קול שהחכמים מזכירים תמיד15, שזה מצב המלווה אדם שאיננו מוכן. רק שיתוף השם מטעה בזה. זה העיקרון המסלק את רוב הספקות שבתורה. למד מדברו: וימצאה מלאך ה' על עין המים... (בראשית ט"ז, 7), כמו שנאמר על יוסף: וימצאהו איש והנה תֹעה בשֹדה (שם, ל"ז, 15), וכתוב בכל המדרשות שהיה מלאך16.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב