החלק השני
 
החלק השני - פרק מ"ד
הנבואה היא רק במראה או בחלום, כפי שהבהרנו כמה פעמים1, ולא נחזור על זאת תמיד. נאמר עכשיו שכאשר נביא מתנבא יש שהוא רואה משל, כמו שהבהרנו כמה פעמים2. ויש שהוא רואה את האל יתעלה במראה הנבואה מדבר אליו, כמו שאמר ישעיה: ואשמע את קול ה' אֹמר את מי אשלח ומי ילך לנו? (ישעיה ו', 8). ויש שהוא שומע מלאך מדבר אליו, כשהוא רואה אותו, וזה תדיר מאוד, כמו שאמר: ויאמר אלי מלאך האלהים [בחלום, יעקב, ואֹמר הנני] (בראשית ל"א, 11); ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה, ויען המלאך הדובר בי וגו'3; ואשמעה אחד קדוש מדבר (דניאל ח', 13). זה רב מספור. ויש שהנביא רואה דמות אדם המדבר אליו, כמו שאמר ביחזקאל: והנה איש מראהו כמראה נחֹשת [ופתיל-פשתים בידו וקנה המִדה והוא עֹמד בשער]. וידבר אלי האיש: בן-אדם [ראה בעיניך ובאָזניך שמע...] (יחזקאל מ', 3-4), לאחר שהקדים לדברים: היתה עלי יד-ה' (שם, שם, 1)4. יש שאין הנביא רואה צורה כלל, אלא שומע דיבור בלבד, במראה הנבואה, הקורא לו, כמו שאמר דניאל: ואשמע קול-אדם בֵּין אולי (דניאל ח', 16); וכמו שאמר אליפז: דממה וקול אשמע (איוב ד', 15); וכמו שאמר גם יחזקאל: ואשמע את מִדַּבֵּר אלי (יחזקאל ב', 2), כי לא עניין זה אשר השׂיג במראה הנבואה הוא אשר דיבר אליו, אלא הוא פירט אותה פרשה מופלאה ומוזרה5, שאמר במפורש שהשׂיג אותה, והתחיל (מתאר) את מטרת ההתגלות וצורתה ואומר: ואשמע את מדבר אלי.
לאחר שהקדמנו את החלוקה הזאת6, אשר הכתובים מעידים עליה, אומַר שדיבור זה, אשר אותו שומע הנביא במראה הנבואה, יש גם שנדמה לו שהוא בשׂיא העוצמה, כמו שאדם חולם שהוא שומע רעם גדול או רעידת-אדמה או חזיז7. לעתים קרובות גם חולמים זאת.
יש שהוא שומע את הדיבור ההוא שהוא שומע במראה הנבואה כדיבור רגיל ומקובל עד שדבר בו לא יהיה זר לדידו. זה מתברר לך מפרשת שמואל הנביא, שבשעה שהאל יתעלה קרא לו במצב ההתגלות, חשב שעלי הכהן הזמין אותו פעם אחר פעם שלוש פעמים. אחרי-כן הכתוב מבאר את טעמו של הדבר, ואומר מה חייב לו את זאת ושהוא חשב שהוא עלי, מפני שלא ידע אז שדיבור האל אל הנביאים הוא בצורה כזאת, וסוד זה לא נתגלה לו עדיין. לכן אמר בנותנו את הטעם לכך: ושמואל טרם יָדַע את ה' וטרם יִגָּלֶה אליו דבר ה' (שמואל א', ג', 7), כלומר שהוא לא ידע ולא נגלה לו שכך הוא דבר ה'. דברו טרם ידע את ה' פירושו שלא היתה לו נבואה קודמת, כי על המתנבא נאמר במראָה אליו אֶתְוַדָּע (במדבר י"ב, 6). הסבר הפסוק בהתאם לעניינו יהיה אפוא כך: ושמואל לא התנבא קודם-לכן וגם לא ידע שכך היא צורת הנבואה. דע זאת אפוא!


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב