החלק השלישי
 
החלק השלישי - פרק י"ד
מן הדברים שראוי לאדם גם כן להתבונן בהם, כדי שיֵדע את ערך עצמו ולא יטעה, הוא מה שהתברר בדבר מידותיהם של הגלגלים והכוכבים ומידותיהם של המרחקים שבינם לבינינו1. כי, מכיוון שהתבררו מידותיהם של כל המרחקים ביחס למחצית קוטר הארץ, והיקף הארץ ידוע, ומחצית קוטרה ידועה, נעשׂו כל המרחקים ידועים2. הוכח מופתית שהמרחק בין מרכז הארץ לבין קודקוד גלגל שבתאי הוא מהלך שמונת אלפים שבע מאות שנה בקירוב, כשכּל שנה שלוש מאות שישים וחמישה יום3 והולכים בכל יום ארבעים מיל מן המילין שלנו שעל-פי התורה4. כל מיל הוא אלפיים אמות רגילות5.
התבונן אפוא במרחק הגדול המדהים הזה. זה כמו שנאמר: הלא אלוה גֹבַהּ שמים, וּרְאֵה ראש כוכבים כי רמו (איוב כ"ב, 12). הוא אומר: האם אין אתה מקיש מגובה השמים על ריחוק השׂגת האלוה6? מכיוון שאנו מרוחקים מן הגוף הזה7 במידה גדולה כל-כך, והוא נבדל ממנו הבדלה כזאת מבחינת המקום, נסתרים מאתנו העצם שלו ורוב מעשׂיו. על אחת כמה וכמה (נסתרת מאתנו) השׂגת עושׂהו אשר אינו גוף. מרחק גדול זה אשר הוכח הוכחה מופתית אינו אלא "לפחות"8. אי-אפשר שיהיה בין מרכז הארץ לבין קמרון גלגל כוכבי-השבת פחות משיעור זה. ייתכן שיהיה פי כמה יותר, כי עובי גרמי הגלגל לא הוכח הוכחה מופתית אלא "לפחות"8, כפי שמתברר מאיגרות המרחקים9. כן אי-אפשר להשׂיג בדייקנות את עובי הגרמים שבין כל גלגל וגלגל על-פי מה שמחייב ההיקש, כפי שציין ת'אבת10, מפני שאין בהם כוכבים שאפשר להקיש מהם. עוביו של גלגל כוכבי-השבת הוא לפחות מהלך ארבע שנים. יודעים זאת על-פי מידתם של כמה מכוכביו, שגרם כל כוכב מהם (מידתו) פי תשעים ומשהו ממידת כדור הארץ. אולי עובי גרמו רב יותר11. את מידתו של הגלגל התשיעי, המסובב את הכול בתנועה היומית12, אין יודעים כלל, מפני שאין בו כוכב, ואין לנו תחבולה לדעת את גודלו.
התבונן אפוא בנמצאים גופניים אלה. מה גדולות מידותיהם ומה רב מספרם! כאשר הארץ כולה אינה אפילו חלקיק לעומת גלגל הכוכבים, מה הוא יחס מין האדם אל כל הנמצאים?! כיצד ידמה אפוא אחד מאתנו שהם בעבורו ובסיבתו ושהם כֵּלִים לו13. זה מצב השוואת הגופים. כל שכן כשתעיין במציאות השׂכלים (הנבדלים)!
לדעת הפילוסופים יש ספקות בנושׂא זה. אומרים: לו היינו מניחים שתכלית הגלגלים האלה להנהיג אדם אחד או כמה בני-אדם, למשל, היה זה אבסורד בהתאם לעיון הפילוסופי. אבל בהניחנו שתכלית גלגלים אלה להנהיג את מין האדם, אין זה אבסורד שגרמים גדולים פרטיים אלה תהא מטרתם מציאות פרטים של מינים, אשר לשיטתם לעולם אין סוף למספרם. משל למה הדבר דומה? לבעל-מלאכה14 שעשׂה כֵּלִים שמשקלם קנטאר15 ברזל כדי לעשׂות מחט קטנה שמשקלה (משקל) גרעין אחד. לו היה זה למחט אחת, היה גם זה הנהגה קלוקלת בהתאם לעיון כלשהו, לא הנהגה קלוקלת לחלוטין. אבל אם יעשׂה בכֵלִים הכבדים האלה מחט אחר מחט, קנטארים רבים של מחטים, תהיה עשׂיית כֵּלִים אלה חוכמה והנהגה משוכללת מכל הבחינות. כך תהיה תכליתם של הגלגלים המשך-קיום ההתהוות והכליון, ותכלית ההתהוות והכליון - מציאות מין האדם, על-פי מה שנאמר. אנו מוצאים כתובים ומסורות המסייעים לדמיון זה16. הפילוסוף פותר ספק זה בכך שהוא אומר: לוּ השוני בין גרמי הגלגלים לפרטיהם המתהווים והכָּלִים של המינים היה בגודל ובקוטן בלבד, ניתן היה להגיד זאת. אבל מבחינת ההבדל בינם במעלת העצם, יהיה אבסורדי מאוד שהנעלה יותר יהיה כלי לנמוך יותר השפל יותר.
בסיכומו של דבר יש בספק זה סיוע לאמונתנו בחידוש העולם. עניין זה הוא עיקר מטרתי בפרק זה. כן אני שומע תמיד מכל מי שקלט משהו מחוכמת האסטרונומיה שהחכמים ז"ל הגזימו במרחקים שציינו. שהרי הם אמרו במפורש שעובי כל גלגל מהלך חמש מאות שנה, ובין כל גלגל וגלגל מהלך חמש מאות שנה17. והם שבעה גלגלים18. לכן מרחקו של הגלגל השביעי, כלומר של קימורו, ממרכז הארץ שבעת אלפים שנה. כל השומע זאת מדמה שזאת אמירה שיש בה הגזמה רבה ושאין המרחק מגיע למידה זאת. אבל ממה שהוכח מופתית באשר למרחקים19 יתברר לך שהמרחק בין מרכז הארץ לתחתית שבתאי, שהוא הגלגל השביעי, מהלך שבעת אלפים עשׂרים וארבע שנה בקירוב. ואילו המרחק שהזכרנו, מהלך שמונת אלפים שבע מאות שנה, הוא אל קמרון הגלגל השמיני20. מה שאתה מוצא אותם אומרים: "בין גלגל לגלגל מרחק כזה" פירושו עובי הגרם שבין הגלגלים, ולא שיש שם ריקנות.
אל תדרוש ממני להתאים את כל ענייני האסטרונומיה שהם ציינו אל המצב כפי שהוא, כי המתמטיקה היתה לקויה באותם זמנים21. והם לא דנו בזאת מבחינת שהם מוסרים אמרות אלה מפי הנביאים, אלא מבחינת שהם היו חכמי אותן תקופות במקצועות אלה או שמעו אותן מפי חכמי אותן תקופות22. אין אני אומר בגלל זה על אודות אמרות שלהם, שאנו מוצאים אותן מתאימות לאמת, שהן אינן נכונות או שהן הופיעו במקרה. אלא כל-אימת שאפשר לפרש דברי אדם כדי שיתאימו למציאות שהוכח בהוכחה מופתית שהיא נמצאת, יהיה זה הראוי והנאות ביותר לאיש מעולה מטבעו עושׂה-צדק.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב