החלק השלישי
 
החלק השלישי - פרק כ"א
יש הבדל גדול בין ידיעת היוצר את מה שיצר וידיעתו של מישהו אחר את המיוצר הזה1. כי אם הדבר המיוצר נוצר על-פי ידיעת יוצרו, אזי יצר מה שיצר בעקבות ידיעתו. ואילו האחר, המתבונן במוצר זה ויודע אותו, ידיעתו באה בעקבות המוצר. דוגמה לזאת שהיוצר, שיצר תיבה שבה נעים משקלות על-ידי זרימת מים והיא מצביעה על השעות שעברו מן היום או הלילה2, משׂיג ויודע את כל המים הזורמים בה, את השתנות כיוון הזרימה, כל חוט הנמשך וכל גוּלה היורדת. אין הוא יודע את התנועות האלה מתוך התבוננותו בתנועות הנוצרות עכשיו. אלא להיפך, התנועות שנוצרו עכשיו נוצרו על-פי ידיעתו. לא כן המתבונן בכלי זה. אלא כל-אימת שהמתבונן רואה תנועה כלשהי, נוצרת לו ידיעה חדשה. הוא ממשיך להתבונן, וידיעותיו מיתוספות ומתחדשות בהדרגה עד אשר הוא רוכש על-ידי זאת ידיעה של מכלול הכלי. אילו הנחת שתנועות הכלי הזה אינסופיות, לא היה המתבונן מקיפן בידיעתו לעולם. כן אין המתבונן יכול לדעת תנועה מתנועות אלה לפני היווצרותה, שכּן הוא יודע מה שהוא יודע רק מתוך מה שקורה.
כן המצב באשר למכלול המציאות ויחסו אל ידיעתנו ואל ידיעתו יתעלה. כי אנו יודעים את כל מה שאנו יודעים רק מתוך התבוננות בנמצאות. לכן אין ידיעתנו מתייחסת למה שעתיד להיות, ולא לאינסופי. ידיעותינו מתחדשות ומתרבות בהתאם לדברים שמהם אנו רוכשים את ידיעתם. ואילו הוא יתעלה אינו כך. כוונתי שאין הוא יודע את הדברים מתוכם, כך שהיו חלים ריבוי והתחדשות. אלא הדברים באים בעקבות ידיעתו הקודמת הקובעת3 אותם בהתאם למה שהם4: או מציאות (של משהו) נבדל (מן החומר), או מציאות פרט חומרי קבוע, או מציאות חומרית שפרטיה משתנים על-פי סדר שאינו נפגם ולא משתנה. לכן אין אצלו יתעלה ריבוי ידיעות ולא התחדשות ידיעה ולא שינוי ידיעה, כי בידיעתו את אמיתת עצמוּתו הבלתי-משתנה הוא יודע את כל מה שמתחייב ממעשׂיו כולם. שאנו נבקש להבין5 כיצד זה - (הרי זה כאילו) ביקשנו שאנו נהיה הוא והשׂגתנו השׂגתו.
מה שראוי אפוא לאיש-אמת ישר להאמין הוא ששום דבר אינו נסתר כלל ממנו יתעלה, אלא הכול גלוי בפני ידיעתו שהיא עצמוּתו6; ושבלתי-אפשרי שאנו נדע אופן זה של השׂגה בשום פנים. אילו ידענו כיצד הוא, היה לנו השׂכל אשר בו משׂיגים באופן זה של השׂגה7. כי זה דבר שאינו נמצא במציאות אלא לו יתעלה, והוא עצמוּתו. הבן זאת אפוא. כי אני אומר שזה מופלא8 מאוד ודעה נכונה, שכאשר בודקים אותה אין בה שום טעות ושום סילוף ולא אבסורדים9. גם אין בה משום ייחוס חיסרון לאל. שהרי אי-אפשר בשום אופן שתהיה הוכחה מופתית בעניינים נשׂגבים וכבירים אלה, לא בהתאם לדעתנו, קהל בני-התורה10, ולא בהתאם לדעת הפילוסופים על חילוקי דעותיהם בשאלה זאת11. ובכל הבעיות שאין עליהן הוכחה מופתית ראוי ללכת בדרך שבה הלכנו בשאלה זאת, שאלת ידיעת האלוה (את זולתו). הבן זאת אפוא!

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב