החלק השלישי
 
החלק השלישי - פרק כ"ח
מן הדברים שחייב אתה לשׂים לבך אליהם הוא שתדע שהתורה ציינה את תכליתן של הדעות הנכונות, אשר בהן מושׂגת השלמות האחרונה1, וקראה להאמין בהן בצורה כוללת. והן מציאות האל יתעלה, ייחודו, ידיעתו, יכולתו, רצונו וקדמותו. אלה כולן תכליות אחרונות אשר אינן מתבררות בפירוט ובאופן מוגדר2 אלא לאחר הכרת דעות רבות. כן גם קוראת התורה אל אמונות מסוימות שהאמונה בהן הכרחית לשם תקינות המצבים המדיניים3, כגון שאנו מאמינים שהוא יתעלה יחרה אפו על מי שהמרה את פיו4, ולכן חייבים לפחד, לירא ולהיזהר מן העבירה5.
שאר הדעות הנכונות על כל המציאות הזאת, שהן החוכמות העיוניות כולן על מיניהן הרבים, אשר על-פיהן נכונות דעות אלה אשר הן התכלית האחרונה - הרי אף שהתורה לא קראה אליהן במפורש, כפי שקראה אל ההן, היא קראה אליהן בצורה כוללנית. זה הוא שאמר: לאהבה את ה' (דברים י"א, 13)6. והרי אתה יודע איזו הדגשה מופיעה באשר לאַהֲבָה: בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאֹדך (שם, ו', 5)7. כבר ביארנו במשנה תורה שהאַהֲבָה הזאת לא תיכון אלא בהשׂגת המציאות כולה כפי שהיא והתבוננות בחוכמה שבה8. הזכרנו כמו כן את הצבעת החכמים ז"ל על עניין זה9.
היוצא מכל מה שהקדמנו עתה בנושׂא זה הוא שכּל מצוָה - בין אם היא צַו או איסור - שנועדה להרחיק עֹשֶק הדדי, או לעורר למידה טובה המביאה לחיי-יחד טובים, או לתת דעה נכונה שחייבים להאמין בה, אם מצד העניין עצמו, אם מכיוון שהיא הכרחית להרחקת עֹשֶק או להקניית מידה טובה - טעמה של אותה מצוָה ברור ותועלתה גלויה. במצוות אלה אין שאלה בדבר תכלית, כי מעולם לא נבוך איש אף יום אחד מדוע נצטווינו (להאמין)10 שהאל אחד, או מדוע נאסר עלינו להרוג ולגנוב, או מדוע נאסרו עלינו הנקמה ונקמת הדם, או מדוע נצטווינו לאהוב זה את זה. אלא מה שגרם מבוכה לאנשים, והדעות נחלקו בו עד שהיו שאמרו שאין תועלת בהן כלל, אלא צַו גרידא, ואחרים אמרו שיש בהן תועלת והיא נסתרת ממנו - הן המצוות אשר מן הפשט שלהן אינן נראות מועילות לאחד משלושת העניינים האלה שציינו, כלומר, שאינן מלמדות דעה מן הדעות, אינן מקנות מידות טובות ואינן מסלקות עֹשֶק הדדי. לכאורה אין למצוות אלה השפעה על תקינות הנפש בהקניית אמונה, ולא על תקינות הגוף במתן חוקים המועילים בהנהגת המדינה או בהנהגת הבית. (הכוונה למצוות) כגון איסור שעטנז11, כלאיים12 ובשֹר בחלב13 והציווי על כיסוי הדם14, עגלה ערופה15 ופטר חמור16 וכיוצא בהן. אתה עתיד לשמוע את הבהרתי לכולן, ומתן טעמיהן הנכונים והמוכחים בהוכחה מופתית, למעט פרטים ומצוות בודדות, כמו שציינתי לך. אני אבהיר שאין מנוס מכך שלכל אלה וכיוצא בהן תהיה נגיעה באחד משלושת העניינים האלה: או אמונה תקינה, או תקינות מצבי המדינה אשר תשלם בשניים: בהרחקת עֹשֶק הדדי ובהקניית מידות טובות.
הבן את מה שאמרנו בדבר האמונות, שיש שהכוונה היא אך ורק שהמצוָה תביא לידי אמונה נכונה, כמו האמונה בייחוד, בקדמות האל ובכך שהוא אינו גוף. ויש שאותה אמונה הכרחית להרחקת העֹשֶק ההדדי או להקניית מידות טובות, כגון האמונה שהאל יכעס מאוד על מי שעשק, כמו שאמר17: וחרה אפי והרגתי [אתכם בחרב. והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתֹמים] (שמות כ"ב, 23), וכגון האמונה שהוא יתעלה נענה מייד לשוועת העשוק או המרומה: והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני (שם, שם, 26)18.


המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב