החלק השלישי
 
החלק השלישי - פרק ל"ד
חייב אתה לדעת גם כן שאין התורה שועה אל החריג, ואין הציווי בהתאם למיעוט. אלא בכל דעה, מידה, או מעשׂה מועיל שרוצים להשׂיג, מתכוונים לדברים שעל-פי-רוב, ואין שועים לדבר הממעט לקרות או לנזק הפוגע באדם אחד בגלל הקביעה הזאת והנהגת התורה. כי התורה היא ציווי אלוהי. תוכל להתבונן בדברים הטבעיים שמאותן תועלות לכלל הנמצאות בהם1 - מתחייבים נזקים לפרטים, כמו שהתברר מדברינו2 ומדברי זולתנו.
בהתאם להתבוננות זאת אל תתפלא גם כן שכוונת התורה אינה מושׂגת בכל פרט ופרט3. אלא מתחייב בהכרח שיימצאו פרטים שהנהגה זאת של התורה לא תביא אותם לידי שלמות, כי לא כל מה שמתחייב מן הצורות הטבעיות של המינים מושׂג בכל פרט ופרט, כי הכול4 מאלוה אחד ומפועל אחד: נִתְּנוּ מרֹעה אחד (קהלת י"ב, 11)5. מה ששונה מזאת - נמנע6. וכבר הבהרנו7 שלנמנע טבע קבוע שאינו משתנה לעולם.
בהתאם להתבוננות זאת גם אי-אפשר שהמצוות תתייחסנה לשוני8 מצביהם של בני-אדם פרטיים ולשוני הזמנים בדומה לטיפול הרפואי. שכּן הטיפול הרפואי מיוחד לכל פרט בהתאם למזגו9 הנוכחי. אלא ראוי שהנהגת התורה תהיה מוחלטת, מיועדת לכולם, אפילו אם זה מתאים לאנשים מסוימים, ולא מתאים לאחרים10. כי לוּ היה זה בהתאם ל(אנשים כ)פרטים, היה נגרם קלקול לכול ונתת דבריך לשיעורין11. משום כך לא ראוי לקשור12 את הדברים שהתורה מתכוונת אליהם כוונה ראשונה לא בזמן ולא במקום, אלא הדינים יהיו מוחלטים וכוללים, כמו שאמר יתעלה: הַקָּהָל, חֻקָּה אחת לכם (במדבר ט"ו, 15)13. אבל יובאו בחשבון התועלות הכלליות המועילות לרוב הציבור, כמו שהבהרנו14.
לאחר שהקדמתי הקדמות אלה אתחיל להבהיר את מה שהתכוונתי להבהיר.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב