החלק השלישי
 
החלק השלישי - פרק נ"ב
אין ישיבתו של אדם, תנועותיו ועשׂיותיו שעה שהוא לבדו בביתו כישיבתו, תנועותיו ועשׂיותיו שעה שהוא לפני מלך גדול. ואין דיבורו ועליזותו שעה שהוא בין בני ביתו וקרובי משפחתו כדיבורו במושב המלך. לכן הבוחר בשלמות האנושית ושיהיה איש האלהים באמת, ישׂים אל לבו ויֵדַע שהמלך הגדול האופף אותו, הצמוד אליו תמיד, גדול מכּל פרט שהוא מבני-האדם, אפילו יהיה זה דוד ושלמה. מלך צמוד ואופף זה הוא השׂכל השופע עלינו שהוא החיבור1 בינינו ובינו יתעלה. וכשם שאנו השׂגנוהו באותו אור שהשפיע עלינו, כמו שאמר: באורך נראה אור (תהלים ל"ו, 10)2, כן באותו אור עצמו הוא צופה בנו, ובגללו הוא יתעלה עִמנו תמיד, צופה ומשקיף: אם יִסָּתֵר איש במסתרים ואני לא אראנו? (ירמיה כ"ג, 24)3.
הבן זאת אפוא מאוד ודע שכאשר השלמים מבינים אותו, נוצרים להם יראה, ענווה, פחד מן האל, הישמרות ובושה מפניו יתעלה בדרכים אמיתיות, לא דמיוניות4, הגורמים להם (לנהוג) בצנעה בנשיהם ובבית-הכיסא כמו שהם (נוהגים) בפומבי בשאר בני-אדם, כמו שאתה מוצא שנהגו חכמינו המפורסמים בנשיהם: מגלה טפח ומכסה טפח5. הם גם אמרו: אי זה הוא צנוע? כל הנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום6. כן יודע אתה שהם אסרו הִלּוּך בקומה זקופה משום: מְלֹא כל הארץ כבודו (ישעיה ו', 3)7, כדי שישתרש בכל אלה הדבר אותו ציינתי לך. והוא שאנו תמיד לפניו יתעלה, הולכים ובאים בנוכחות שכינתו. גדולי החכמים ז"ל היו סולדים מלגלות את ראשיהם כי השכינה אופפת את האדם8. לכן גם היו ממעטים בדיבור. באבות9 הסברנו את הראוי להסביר בדבר המיעוט בדיבור: כי האלהים בשמים ואתה על הארץ. על כן יהיו דבריך מעטים (קהלת ה', 1)10.
מטרה זאת אשר הסבתי את תשׂומת-לבך אליה היא מטרת מעשׂי התורה כולם, כי בפרטים המעשׂיים האלה כולם, והחזרה עליהם, מושׂגת ליחידים המעולים ההכשרה11 להיות שלמים בשלמות האנושית, כדי שייראו את האל יתעלה, יחרדו וייבעתו ויֵדעו מי עִמם, כך שלאחר-מכן יעשׂו את חובתם12. הוא יתעלה הסביר שמטרת כל מעשׂי התורה היא השׂגת ההיפעלות הזאת, אשר הוכחנו בפרק זה13 בהוכחה מופתית למי שיודע את האמיתוֹת, שנכון לדבוק בהשׂגתה14. כוונתי ליראה מפניו יתעלה ולאימה מציוויוֹ. הוא אמר: אם לא תשמֹר לעשֹות את כל דברי התורה הזאת הכתֻבים בספר הזה, ליראה את השם הנכבד והנורא הזה, את ה' אלהיך (דברים כ"ח, 58). התבונן אפוא כיצד אמר לך במפורש שהכוונה של כל דברי התורה הזאת היא תכלית אחת והיא ליראה את השם וגו'. את היות התכלית הזאת מושׂגת על-ידי המעשׂים יודע אתה מדברו באותו פסוק: אם לא תשמֹר לעשֹות. התברר אפוא שהיא (כלומר, יראת ה', מושׂגת) מן המעשׂים, עֲשֹה ולֹא תַעֲשֹה15.
ואילו הדעות שאותן לימדתנו התורה, והן השׂגת מציאותו יתעלה וייחודו, הן הדעות המלמדות אותנו את האהבה, כמו שהבהרנו כמה פעמים. יודע אתה את ההדגשה שמדגישה התורה את האהבה: בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאֹדך (דברים ו', 5)16, מפני ששתי התכליות האלה, האהבה והיראה, מושׂגות בשני דברים. האהבה מושׂגת בדעות התורה הכוללות השׂגת מציאותו כפי שהוא יתעלה, והיראה מושׂגת בכל מעשׂי התורה, כמו שהבהרנו. הבן אפוא סיכום זה17

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב