החלק השלישי
 
החלק השלישי - פרק נ"ג
פרק זה יכלול הסבר משמעויותיהם של שלושה שמות שנזקקנו להסבירם, והם חסד ומשפט וצדקה.
כבר הבהרנו בפירוש לאבות שחֶסֶד הוא ההפלגה בכל דבר שמפליגים בו1, ומשתמשים ב(ביטוי זה) יותר להפלגה בהעתרת טובה יתרה. ידוע ש(המונח) העתרת- טובה-יתרה כולל שתי משמעויות. האחת להיטיב עם מי שאין זה מגיע לו ממך כלל, והשנייה להיטיב עם הראוי לכך יותר ממה שהוא ראוי. בספרי הנבואה רוב השימוש בביטוי חֶסֶד הוא להטבה עם מי שאין זה מגיע לו ממך כלל. לכן כל טובה הבאה ממנו יתעלה קרויה חֶסֶד. הוא אמר: חסדי ה' אזכיר (ישעיה ס"ג, 7)2. לכן המציאות הזאת כולה, כלומר, הבאתו יתעלה אותה לידי מציאות, היא חֶסֶד. הוא אמר: עולם חסד יִבָּנֶה (תהלים פ"ט, 3), ששיעורו בִּנְיַן העולם חסד הוא3. והוא יתעלה אמר בתיאור מידותיו: ורב חסד (שמות ל"ד, 6)4.
הביטוי צדקה גזור מן צדק, והוא "אלעדל"5. צדק הוא לספק לכל מי שיש לו זכות את מה שמגיע לו, ולתת לכל נמצא מן הנמצאים בהתאם למה שהוא ראוי לו. אך בספרי הנבואה, החובות המוטלות עליך כלפי זולתך - כאשר קיימת אותן - אינן קרויות צדקה בהתאם למשמעות הראשונה, מפני שאם אתה משלם לשׂכיר את שׂכרו או פורע את חובך אין זה נקרא צדקה6. אבל החובות המוטלות עליך כלפי זולתך בגלל מידת אופי טובה, כגון איחוי שִברו של כל בעל שבר, הן קרויות צדקה. לכן אמר על החזרת הפיקדון: ולך תהיה צדקה (דברים כ"ד, 13), מפני שכאשר אתה נוהג מנהג מידות האופי הטובות, אתה נוהג בצדק כלפי נפשך המדברת7, מפני שאתה נותן לה את המגיע לה. ומכיוון שכּל מידת אופי טובה קרויה צדקה8, הוא אמר: והאמִן בה' ויחשבה לו צדקה (בראשית ט"ו, 6), כלומר, מידת האמונה9. וכן דברו יתעלה: וצדקה תהיה לנו כי נשמֹר לעשֹות [את כל המִצְוָה הזאת לפני ה' אלהינו כאשר צִוָּנוּ] (דברים ו', 25).
הביטוי משפט הוא הדין מה מתחייב הנידון, אם טובה, אם עונש.
סיכומו של דבר שחסד מציין העתרת-טובה-יתרה במוחלט10. צדקה - כל טוב שאתה עושׂה בגלל מידת האופי הטובה אשר בה אתה מביא את עצמך11 לידי שלמות. משפט יש שתוצאתו עונש ויש שתוצאתו הטבה. כבר הבהרנו ב(פרקים על) שלילת התארים שכּל תואר שבו מתואר האל בספרי הנבואה הוא תואר פעולה12. לכן, מפאת שהביא לידי מציאות את הכול הוא נקרא חסיד. מפאת רחמיו על החלשים, כלומר, הנהגת בעלי-החיים בכוחותיהם הוא נקרא צדיק. מפאת הדברים הטובים יחסית והייסורים13 הגדולים יחסית ההוֹוִים בעולם שמחייב אותם הדין הנובע מן החוכמה הוא נקרא שופט14. בתורה שלושת השמות האלה כתובים במפורש: השֹפט כל הארץ (בראשית י"ח, 25), צדיק וישר הוא (דברים ל"ב, 4), ורב חסד (שמות ל"ד, 6)15.
מטרתנו בהסבר משמעויותיהם של שמות אלה היתה לסלול את הדרך לפרק שנביא אחרי זה.

המרה לפורמט אינטרנט
Possible Worlds Ltd. "עולמות אפשריים בע"מ"

 

לדף ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב